[arbel2]

פורסם במקור על ידי גיל גרנות

התשובה של מישל מאוד טובה. אמנם יש כאלו המסתייגים ממנה ולעיתים בצדק (אני עדיין עם מישל בדעתי).

אבל אסביר זאת בכל מקרה:
ככל שתעבוד קשה יותר, בדופק גבוה יותר, כך תשרוף יותר קלוריות... שבסה"כ נוכל להגיע למאזן קלורי נמוך יותר בקלות גדולה יותר, וזה לא רע בכלל.

אולם, בתקופת חיטוב כאשר אינך צורך הרבה פחמימות כברגיל ולעיתים הפעילות האירובית מגיעה מיד לאחר אימון משקולות או בשעות הבוקר, הדרישה הגבוהה לפחמימות זמינות אינה נענת ע"י התזונה ולכן לא פעם אנחנו "מסתכנים" בהתקפי רעב וצורך מטורף למתוק (רמות הסוכר צונחות).

מצד שני, כאשר נעבוד יותר זמן בפעילות אירובית בעצימות נמוכה יותר(70%), הדרישה לפחמימות זמינות ומאגרי גליקוגן תיהיה נמוכה יותר וכך גם היכולת שלך להמשיך בחיטוב.

לסיכום:
מה יותר "מרזה"?
תשרוף כמה שיותר קלוריות ע"י פעילות אירובית בעצימות גבוהה.

אבל מה יותר "יעיל"?
מניסיוני עם לקוחות רבים, פעילות מתונה בטווח של 70% לאורך זמן תיהיה יותר יעלה לתהליך חיטוב ממושך, תהליך בריא שבאמת מניב תוצאות וניתן להקפיד ולשמור עליו לאורך זמן.

מקווה שעזרתי,

עזרת ידידי