^^
בגלל זה צירפתי קטע קריאה על עריכת הגורל.. זה לא סתם תנ"ך שמצאו והגרלה.. משום מה לא ציינתי אבל זה תנ"ך מיוחד שמחולק לעמודות לא כמו התנ"ך המוכר.
הנה קטע על מה זה גורל הגר"א מויקפדיה (מה שצירפתי מקודם זה ספציפית על הגורל שעשו לל"ה מהאתר של גוש עציון, מאד מעניין ממליץ לקרוא)
מקורו של הגורל אינו ברור לחלוטין כמו גם ייחוסו לגר"א. כבר בשו"ת של הרמב"ם מופיעה שאלה על עריכת טקס דומה. בכתביו של הגר"א או של תלמידיו אין כל אזכור לגורל, אולם קיימת מסורת העוברת מפה לאוזן על הדרך לביצועו.
לפי המסורת, את הגורל מבצעים תלמידי חכמים גדולים, המתכנסים לצורך כך. הגורל נערך על ידי פתיחת ספר תנ"ך באופן אקראי כך:
"יקח חומש שלם וישים ידיו על פסוק זה ספר תולדות אדם (בראשית ה' א') ויאמר פסוק "ונתן אהרן על שני השעירים גורלות אחד לה' - וגורל אחד לעזאזל" (ויקרא טז' ח'). ויאמר יהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו למען שמותיך הקדושים והטהורים היוצאים מס"ת הפסוק הזה למפרע לדלה דלתם ילנן יוֹהָך נָא מָצְפָץ ובשם היוצא מפ' ה' מנת וגו' (תהילים טז' ה') שהוא רַאַה שתודיעני תכף בהפיכה אחת שאלתי שהיא כו"כ שתהיה אות ז' של ז' אותיות שאמנה בשיטה הח' כדי שאמצא בו ממנה שאלתי שהיא כו"כ בבירור בלי ספק כך יאמר ג"פ ובכל פעם יזכור שאלתו והיפוך ז' עלין וז' דפין ז' עמודים ז' פסוקים ז' שיטין ז' תיבות ז' אותיות ויבקש הפסוק שמשם ואילך המתחיל באות ז' ושם תשובתו".
-- ספר ילקוט הגורלות זוטא, קונטרס א', הוצאת בקאל ירושלים, תשכ"א
אם אין רמז בפסוק מדלגים לפסוק הבא המתחיל באות בה מסתיים הפסוק. בספר התנ"ך בו משתמשים כל דף מחולק לשתי עמודות, שלא כבספרי התנ"ך הנפוצים.
לאורך הדורות נשמעו הסתייגויות רבות ממנהג זה, משום שהוא עומד לכאורה בניגוד לציווי "תמים תהיה עם ה' אלוהיך" האוסר על היעזרות במקורות מאגיים. הרמב"ם נשאל האם הדבר מותר: "ויורנו בדבר מי שפותח בחומשים על דרך הגורל, האם זה מותר אם לאו... תשובה: מונעים אותו מלעשות כך לגוים, לפי שבזה חילול, אבל לא יוסר (ממינויו) ולא ייענש, וכתב משה"[1]. המהרש"ק קובע שאין להשתמש בגורל כדי לקבוע עתידות אך מתיר אותו על מנת לברר מה שייך למה. הוא מביא ראיה לדבריו שחלוקת הארץ לעולים ממצרים[2]וחלוקת התפקידים בבית המקדש[3] נעשו בהגרלה[4].
טקס דומה הינו "פתיחה" באגרות הקודש המבוצע בחסידות חב"ד. יש רבנים רבים המותחים ביקורת קשה על מנהג זה בטענה שיש בכך הסרת אחריות מן המבקש שאינו נדרש לתקן מעשיו אלא סומך על הוראות שמימיות.
בשל זרותו של הטקס לעולם היהדות וביקורת שנמתחה על עריכתו הוא נערך לעתים נדירות, אולם ידועים שני מקרים מפורסמים במאה העשרים שנעשה בהם שימוש בגורל.
המקרה הידוע ביותר שבו נעשה שימוש בגורל הגר"א הוא הגורל שערך הרב אריה לוין בשנת 1950 לשם זיהוי גופותיהם של 12 מחללי שיירת הל"ה שלא זוהו לפי סימנים אחרים. על פי המסופר בספרו של שמחה רז "איש צדיק היה" הגורל נערך על פי קביעתו של רבה של ירושלים הרב צבי פסח פרנק, שסבר כי יש הצדקה לכך. לפי תיאורו, בעת עריכת הגורל, לאחר שהופיעו מספר פסוקים כלליים כמו "בקרובי אקדש", ו"לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה" שרומז על הל"ה, החלו להופיע אחד עשר פסוקים הרומזים לסדר הקבורים, כמו "וממטה בנימין בגורל" (יהושע כ"א ד) כרומז לחלל בנימין בוגלבסקי, "הלוא בן ימיני" (שמואל א כ"א) כרומז לחלל עודד בן ימיני, וכיוצא בזה.
שימוש נוסף בגורל עשה ב-1933 רבה של מוסקבה, הרב יעקב קלעמעס, כאשר נשאל על ידי הרב שאול ישראלי האם עליו לנסות לברוח מרוסיה למרות סכנת המוות שבדבר. הפסוק שעלה בגורל היה "פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי... עד הנהר הגדול נהר פרת".
|