ציטוט:
פורסם במקור על ידי psps
אחד החזקים..
תמיד ביום שבת בבוקר שהיו עושים למישהו בר מצווה כולם היו מחכים שיוציאו את הספרי תורה ומהעזרת נשים יעיפו סוכריות.
תמיד הייתי שואל את המבוגרים לרגע המיוחל כדי שחס וחלילה אני לא יפספס בשנייה את המועד וכשהבנות זרקו סוכריות היו את האלה בטעם ערק ומנטה מהזכוכית שלא נעים לחטוף בראש (היו גם את הטופי הקשות שגם כואבות).
כל הילדים היו רבים על הסוכריות ובשותף מחפשים מקומות אסרטגיים שם מועפים הכי הרבה סוכריות. הכי מעצבן זה המבוגרים שהיו יושבים ותופסים אותם עם הרגל
אחרי התפילה (או באמצע היינו זונחים את התפילה) ומשחקים בזריקת סוכריות לקיר- מי שהכי קרוב זוכה בסוכריות ואם מישהו פוגע באחת הסוכריות כולם היו זורקים מחדש.
הכי מעצבן הילדים שבאים "בשותף"-"במנה" ... אם הם היו רואים סוכריה ממש קרובה לקיר אחד מהם היה מניח סוכריה על הרצפה והשני היה "פוגע בה"--- דבר שהוביל למכות. 
|
זה עדיין קיים הזריקת סוכריות..
אם מסתכלים על זה מהצד זה דיי מנהג קצת מופרע..
זה כמו לזרוק לכלוב של 10 אריות רעבים חתיכת בשר