|
פורסם במקור על ידי DarkGulis
:
מכירים את זה שאתם יוצאים מאוחר לבית ספר, וכל הדרך אתם מנסים להמציא לעצמכם את התירוצים הכי טובים שיעבדו על המורה, אבל תמיד בסוף כשהמורה שואלת למה אחרתם, אתם אומרים שפשוט קמתם מאוחר?
מכירים את זה שתוך כדי אכילה אתם קוראים את המרכיבים של השתייה? ואז אתם מתחילים כזה.. "גליצרול Gf3, C2, פרוטלקעקיו Cvsd23" (משו כזה) ולמרות שאתם לא מבינים כלום אתם ממשיכים לקרוא הכל? ויש את הקטע שאתם לא שמים לב שאתם נסחפים ואז אתם כזה.. "בתוקף עד ה.."
מכירים את זה שאתם צריכים משהו מהאמבטיה נגיד, ואז במקום זה מגיעים למטבח איכשהו ומסתובבים שם כמו זומבים בלי מטרה, לא מבינים מה רציתם מהמטבח, ואז קולטים שבכלל רציתם לאמבטיה, אז חוזרים לאמבטיה ואז שוכחים מה רציתם שם... ואז, מבואסים, אתם חוזרים לחדר שלכם או לסלון או איפה שלא הייתם, יושבים, מתמקמים, מדליקים טלוויזיה או כל עיסוק אחר, ואז נזכרים מה רציתם מהאמבטיה, מתבאסים תחת לקום, ובכל זאת עושים את כל הקטע עם המטבח שוב?
מכירים את זה שאתם הולכים ליד מישהו ואז בכדי לא להיתקע בו אתם הולכים למקום אחד, ואז הוא גם בטעות הולך למקום אחד (לוקח צעד אחד קדימה) ואז אתם הולכים לצד השני ואז הוא גם הולך לצד השני ואז יוצא לכם ריקוד מושחט עם איזה זקנה בת 60 שבכלל לא תיכננת...
קרה לכם כשהייתם קטנים שעשיתם קניות עם אמא והיא אמרה לכם לקחת כבר את העגלה לקופה כי אפשר להתחיל להעביר מוצרים 'יש לי רק עוד דבר אחד לקחת' ואז אתם בקופה, בהתחלה מניחים הכול על הסרט הנע בקצב נורמלי וככל שהמוצרים בעגלה אוזלים אתם שולפים אותם לאט יותר ואמא לא מגיעה ובסוף אתם נתקעים עם הקופאית הזועפת כי לא דאגתם שאמא שלכם תגיע בזמן, וכולכם הופכים לרדאר, מסתכלים עם משקפת לראות אם יש אמא באופק? ותמיד זה נראה כאילו היא עשתה את זה בכוונה...
מכירים את זה כשתמיד נתקע המחשב אז הולכים למקרר באופן לא מודע, פותחים אותו ומסתכלים אם יש משהו לאכול (ברוב הפעמים אין) ואז חוזרים למחשב?
מכירים את זה שאתם מחפשים משהו ממש הרבה ופתאום אתם מוצאים משהו שממש לא התכוונתם למצוא ואז אתם שמחים ושוכחים מה רציתם למצוא מקודם...
מכירים את זה, שיש טלפון ואתם בדיוק באמצע משהו מזה חשוב.. אבל מה לעשות יש טלפון ואתם רצים כדי לענות ,ואז האצבע של הרגל נתקעת בשפיץ של הקיר/של השולחן?
|