מאמר טוב, זה נשמע לי כאילו זה נכתב מהמוח שלי....
מה שאהבתי שהוא ממש מפורש לעומק, כאילו מה שכתוב שם זה דברים שידועים לרובינו, אבל מפורשים לעומק.
ידוע שלשריר אין ברירה מלבד לגדול אחרי אימון, אתה מקשה עליו, משתמש בו, "קורע אותו" אז הגוף יחזק את עצמו עד לפעם הבאה, וככה שוב ושוב.. מאימון לאימון.
בקשר למשקלים, אני לא חושב שצריך לרדת מ 4 חזרות לשם היפרטרופיה.
וגם המשקלים, הם לא אלו שקובעים, אלא העצימות. אני מסכים שצריך להחביד, להקשות. אחרת לגוף לא תהייה סיבה לחזק את עצמו, יש להשתמש במשקל מחובד, לפי דעתי, המשקל צריך להיות תמיד טיפה יותר ממה שנוח לנו להרים, המשקל צריך להפריע, צריך להעיק. עצם זה שהמשקל לא כבד מדי, אך גם לא קליל מדיי, זה מאפשר לנו גם לשמור על ריכוז בביצוע הסט, מבלי להסתבך עם משקלים כבדים מדיי שיגרמו לנו רק לחשוב על "איך לעזאזל אני מזיז את הדבר הזה" או "איך אני מסיים את התנועה" ובכך להגיע לאפקט מקסימלי, ריכוז בזמן אימון הוא דבר חשוב מאוד מאוד !!
לא יודע מה איתכם, אבל אני יכול להתרכז בשריר בצורה מסויימת, כאילו להתעמק בו, ואז אני מוציא את המקסימום ממנו, אפשר לקרוא לזה גיוס יחידות מוטוריות.
עוד משהו שאני רוצה להוסיף ארבל, זה גיוון. גוונו, בהכל מהכל..
תוכנית האימונים, שנו אותה, שגעו את הגוף שלכם, תנו לו את ההרגשה שהוא לעולם לא חזק מספיק, תפתיעו אותו בתרגילים חדשים, שנו את זמני האימון שלכם, את העצימות, הכניסו דרופ סטים, שנו את תווחי החזרות שלכם ואת המשקלים ועוד...
תמיד יש להוסיף, להוריד, לשנות ולגוון, כדי להקשות על כל נקודה בגוף בכל מיני דרכים למינהם.
תודה רבה על המאמר, אני הולך לקרוא את חלק 2 עכשיו.
__________________
People who say it cannot be done should not interrupt those
|