[compex]

עמרי, צר לי אך למרות ההסבר המפורט שלך (יופי של הסבר, מאוד מעמיק ורואים שאתה יודע לחפש חומר), אנחנו עדיין לא מדברים על התופעה של דילדול עקב הזרקות חוזרות. אנחנו רואים טיפולים בודדים שיכולים לסייע לשיקום הרקמה תוך כדי עבודה ללא התנגדות וריפוי מלא.

בנוגע לנושא של מפתחי גוף:
לצערי אני לא יכול להתיחס מכיוון שלפי התפיסה של מפתחי הגוף אין טיפול קביל שיפתור את הבעיה, בטח לא מי שלא יודע לשמר מפני פציעות. ולמה אני מתכוון? אם אני מנסה ללמד מישהו לעבוד נכון, והוא לא רוצה ללמוד, אני יכול לנחש שאותו המתאמן יגיע למצב של פציעה. אותו המתאמן, גם לא ישנה את ההרגלים שלו כדי להפחית את העומס ולרפא את האזור. כנגד זה אין מה לעשות, וכמובן, התשובה שלך קבילה פה "אל תקיח את הטיפול כי אז לא תוכל להמשיך להתאמן" או במילים אחרות, יש לך בעיה, אבל אל תפתור אותה לא על ידי שינויי הרגלי האימון ולא על ידי הטיפול הרפואי, כי זה לא שייך לתפיסה של מפתחי הגוף.

עכשיו אני אספר לך מה התפיסה שלי לגבי ספורטאים בכלל:
את הספורטאי, ולא משנה באיזה ענף, צריך לחנך שאימונים הוא לא דבר של מה בכך. שצריך לשמור על משמעת אימונים ועל משקלים, מרחקים, סרגלי מאמצים וכו'. אצל שחיין ההישג הוא בזמן הביצוע. אצל מפתח גוף ההישג הוא בנפח השריר... מכאן שאני צריך לחנך את השחיין לשמור על השרירים שלו כדי שיוכלו לפתח סיבולת. איך אני אמור לחנך ילד בן 14 או 16 שכל מה שהוא רוצה הוא "לפתח גוף" (להיות שרירן...) ? זה כבר לא ספורט... ומה שהכי מעצבן הוא שפתאום מישהו יותר מבוגר, שאמור להיות יותר אחראי, לא אומר לו "שים לב!!! אתה מתאמן יותר מידי, אתה עושה את זה לא נכון... " במקום זה אומר לו "אל תיקח את הטיפול הרפואי כי זה יפריע לך להמשיך להתאמן..."

מקווה שאתה מבין את המסר.....................

סיכום (שחוזר על עצמוו שוב ושוב).
1. תלמד לעשות את התרגיל מבחינה טכנית. זה כולל להתאים את המשקל למאמץ שאתה מסוגל באותו הרגע. משם תעלה באופן מקצועי. ואם אתה לא יודע, תשאל, תיקח אימונים פרטיים ותלמד.
2. תפסיק להאמין שהגוף שלך הוא הכל יכול....
3. אם כבר נפצעת, תטפל בזה... הגוף שלך לא מיועד אך ורק לתפקד היום בגיל ההתבגרות בחדר כושר... הגוף הזה, המרפק הפגוע היום, צריך לשמש אותך גם בגיל 90 כדי שתוכל לאכול עם כפית בפה לבד לנגב אחר כך, בלי להיות תלוי בפיליפינית בבית האבות.

אריאל.