בטח שלא, יש גבול! עוד מקרה:
כשסוגרים שבתות ויש ביקור, אחד המפקדים לוקח לך את החוגר ומחזיר לך אותו כשאתה חוזר. אני נתתי לאותה מקפדת את החוגר וכשחזרתי היא לא הייתה שם - אז החלטתי לחכות ליום שאחרי. ביום שאחרי היא מודיע לי רשמית שהחוגר אצלי. כשאמרתי שלא - והם הכריחו אותי לרוקן את כל הקיטבגים והתיקים האישיים (כולל אלה שהיו בהם תחתונים ודברים כאלה לעיני כל הסגל וגם פה התפרצויות זעם) המפקדות המעפנות האלו החליטו להודיע לסמל שאיבדתי חוגר ולהעלות אותי משפט תשלום. כמובן שהן זיינו לי את השכל "איך אפשר לאבד חוגר?!". קיצר, כעבור 3 שבועות בלי חוגר, שבכל יום היא הבטיחה לחפש אותו וכשהייתי שואל אם היא חיפשה היא ענתה לי שזה אצלי - אני בא בבוקר יום ראשון לבסיס והגברת הנכבדה מודיעה לי שהחוגר שלי אצלה במשרד.
וכאילו שזה לא הספיק - היא גם אמרה לי אחר כך לא לספר את זה למ"מ ו"להשאיר את זה בינינו".
|