מעשה ב-2 כלניות
אחת אדומה ואחת לבנה
ולכל אחת 6 עלי כותרת יפים.
והלכו שתי הכלניות במדבר והלכו והלכו ונהיו צמאות .
לפתע הן רואות מעיין ומבקשות ממנו לשתות קצת מים ...
אומר המעיין : בסדר, אבל כל אחת מכן תיתן לי עלה כותרת אחד ..
חושבת הכלנית הלבנה : יש לי 6 עלי כותרת, אם אתן לו אחד לא יקרה דבר כי יישארו לי 5
אבל לפחות אשתה מים ואוכל להמשיך - וכך היא נותנת עלה אחד ושותה.
חושבת הכלנית האדומה : אם אתן לו עלה אחד אפגע ביופי שלי שלא יוכל לחזור - אז אם הגעתי
עד כאן בלי לשתות - אמשיך הלאה .
ממשיכות שתי הכלניות והולכות, והולכות ושוב נהיות צמאות .
הן רואות מעיין חדש ושוב מבקשות ממנו שייתן להן לשתות ושוב המעיין דורש מכל אחת מהן
עלה כותרת אחד .
כמו למעלה - הכלנית הלבנה נותנת עלה ושותה והאדומה חוששת לפגוע ביופי שלה לא נותנת
וממשיכה צמאה הלאה ..
וכך ממשיכות שתי הכלניות , עד שהן עוברות 6 מעיינות - ובסוף שתיהן מתות -
הכלנית הלבנה ללא עלי כותרת והאדומה עם כל ששת עלי הכותרת .
******** מוסר השכל**********
נותנת - לא נותנת - בסוף נובלת
א ב ל:
זו שנתנה לפחות נהנתה ! ! !