בדיחה ששמעתי לא מזמן: (קצת ארוכה)
3 פועלים בונים בניין, אחד ערבי אחד אתיופי ואחד כורדי.
במהלך היום, הם עושים הפסקת צהריים לאכול.
יום אחד מגיע שעת הארוחה, וכל אחד מוציא את תיק האוכל שלו.
הערבי פותח את התיק ואומר: "נו מה כוסעמק עוד פעם היא הכינה לי פיתה עם לבנה, נמאס לי כבר"
האתיופי פותח את התיק אומר: "נו מה כוסעמק עוד פעם היא הכינה לי האינג'רה הזאת, נמאס לי"
הכורדי פותח אומר: "נו מה כוסעמק עוד פעם היא הכינה ליאת הכריך המעפן הזה, נמאס לי כבר"
יום למחרת, עוד פעם מגיע שעת הארוחה:
הערבי: "עוד פעם היא הכינה פיתה לבנה?! אם עוד פעם היא מכינה לי את זה אני קופץ מהבניין"
האתיופי: "עוד פעם אינג'רה?! עוד פעם אחת היא מכינה לי אני קופץ מהבניין"
גם הכורדי: "עוד פעם היא הכינה את הכריך הזה!? עוד אחד ואני קופץ מהבניין"
יום למחרת פותחים את תיק האוכל בארוחה:
הערבי רואה שאישתו הכינה לו שוב פיתה עם לבנה וקופץ מהבניין
האתיופי רואה שוב שאישתו הכינה אינג'רה וקופץ גם הוא מהבניין
הכורדי רואה שוב את הכריך מתעצבן וקופץ מהבניין
לאחר זמן מה נערכה ההלוויה, ובה השתתפו קרובים נשותיהם וכו'.
אישתו של הערבי: "אבל למה? הוא כ"כ אהב את הפיתה עם הלבנה שלי..."
אישתו של האתיופי: "למה... הוא כ"כ אהב את האינג'רה הזאת..."
אישתו של הכורדי: "למה..?! הוא הרי הכין את הכריך בעצמו..."
