הנה המאמר כפי שהוא מופיע באתר:
http://www.shvoong.co.il/SecondLevel...s1.asp?id=1361
17/10/2007
<DIV align=center>
העשרת הדם באופן חוקי וטבעי
:שם המאמרמאת: ד"ר שמי שגיב
ד"ר שמי שגיב שוב מעורר מחלקות ושובר מוסכמות. הפעם זה בנוגע להעשרת דם לספורטאים בדרך חוקית ובריאה. בהמלצת המדע הקונבנציונאלי אנו אוכלים חלבון מן החי במטרה לשפר את נשיאת החמצן על ידי הדם ובכך לשפר את היכולת הארובית. היתכן שגישה זו מוטעית מיסודה???
מאז ראשית ימיו של הספורט התחרותי ניסו ספורטאים בדרכים חוקיות ולא חוקיות להעצים את יכולת הגוף לשעת התחרות. מדע הספורט אף הוא נרתם למשימה ומנסה גם הוא לפתח תכשירים לשיפור ביצועי הגוף שרובם אסורים בשימוש. גם יצרני תוספי המזון נרתמו למאמץ וכל יום אנו מתבשרים על תוסף כזה או אחר המבטיח נפלאות. בספורט הסבולת כדוגמת ריצה, אופניים ושחייה המדד החשוב ביותר המגדיר את יכולת הגוף לעמוד תחת מאמץ לאורך זמן זה היכולת האירובית. לכושר האירובי יש מספר מרכיבים, אך המרכיב החשוב ביותר הוא יכולת שינוע החמצן לתאי השריר. על כן, מטרת התכשירים שפותחו עבור ספורטאי הסבולת הייתה להגביר את קצב ייצור הכדוריות האדומות כדוגמת תכשירים כמו EPO המגבירים את קצב ייצור כדוריות אדומות או בתהליך של העשרת הדם על ידי blood doping.
רסמוסון - מוביל הטור דה פראנס - סולק רגע לפני סיומו
במרבית שערוריות הסמים בקרב רוכבי הטור דה פרנס מתגלים תכשירים מהסוג הזה. אך בתובנות הביולוגיה והפיזיולוגיה החדשה אין אנו צריכים להרחיק לכת כדי לשפר את איכות ותפקוד הדם. הפתרון נמצא ממש בהישג ידינו באופן חוקי וטבעי. יכולת הגוף לייצר כדוריות אדומות תלויה בתפקוד המעי הדק והמרכיבים הנחוצים הם : מים, מלח, שמן והרבה כלורופיל.
ספורט הסבולת נמדד בעיקר על פי היכולת האירובית, היכולת להזרים ולספק חמצן לתאי השריר. זמינות החמצן הינו המרכיב המכריע הקובע למעשה את הכושר האירובי. ללא חמצן יכולת הגוף לייצר אנרגיה בדרכים חלופיות, אנ-אירובי, מוגבלת מאוד. מעבר לכך, בתהליכים אנ-ארוביים נוצרים כמויות אדירות של רכיבים חומציים (חומצת חלב) אשר משבשים את תהליכי יצור האנרגיה בגוף, ואנו מתעייפים מהר יותר. יכולת הדם לקלוט ולשנע את החמצן תלויה במספר הכדוריות האדומות, איכותן ותפקודם. אך הדם הוא 90% מים ויכולת כדוריות הדם לזרום בעורקים וברשת הנימים המסועפת ביותר תלויה אף היא בכמות ואיכות המים. ככל שהדם רווי בנוזלים הכדוריות "ישחו ללא בעיה" וככל שהדם דליל בנוזל הוא נעשה יותר סמיך והזרימה איטית יותר. עד כאן אין הרבה חדש. החדשות הן בכל הנוגע לתהליך ומקום ייצור הכדוריות האדומות.
בשנות החמישים מספר פיזיולוגיים ערכו ניסוי והרעיבו עד מוות שפנים ויונים. בניתוח לאחר המוות ראו שמח העצמות היה מלה דם ומכאן הסיקו שמקום ייצורו של הדם הוא במח העצמות. מאז, כל העולם המדעי הרפואי חי בתפישה זו. ואכן, בכל קורס פיזיולוגיה בסיסי ילמדו אותך שמח העצמות זהו מרכז יצור הדם. תצפית החוקרים הייתה נכונה אך לא המסקנה. אכן, במצב של רעב הגוף ייצר כדוריות אדומות בכל מקום אפשרי וזאת כדי לשמר רמה קריטית של כדוריות אדומות החיונית לחיים. גופנו יפרק את תאי הגוף, פשוטו כמשמעו, לצורך יצור הכדוריות. פירוק תאי הגוף למען שמירה על רמה קריטית של ריכוז הכדוריות האדומות בדם יתחיל במח העצמות , כי מבחינת הישרדות הגוף, העצמות פחות חשובות מפרוק רקמות שריר, חיבור או אף כבד. רק לאחרונה פורסם שגם בכבד מיוצרות כדוריות אדומות, זאת אומרת שבתנאים מסוימים, כמו רעב או ליקויים פיזיולוגיים, הגוף אף ירחיק לכת ויפרק את תאי הכבד.
למעשה במצב תקין, וזה מגילויי ה"ביולוגיה החדשה", הכדוריות האדומות מיוצרות במעי הדק. המזון שאנו אוכלים מומר מיד לכדוריות אדומות , בתוך המעי הדק, ומשם חודר אל מערכת הדם. כדוריות אדומות מורכבות למעשה מהמוגלובין וממברנה, מעטפת העשויה מחומצות שומן וחלבונים. הההמוגלובין, שהוא חלבון, תואם להפליא את חלבון הכלורופיל. ההבדל בין הכלורופיל להמוגלובין הוא בכך שבלב הכלורופיל נמצה מגנזיום ובהמוגלובין - ברזל. הברזל הוא זה שקושר את החמצן ומשנע אותם לתאי הגוף . והיכן יש כמויות בלתי נדלות של כלורופיל (=המוגלובין)? בדיוק, בירקות!
בתהליך תקין של ייצור כדוריות אדומות יש חשיבות עליונה לתפקוד תקין של המעי הדק. לשם כך המעי צריך להיות נקי מרעלים ומחומצות מטבוליות. מה ש"סותם" את המעיים ומחליש את פעולתם זה בעיקר חלבון מן החי. בשר ועוף אינם למעשה מתעקלים בגוף אלא נרקבים. למעי אין יכולת לעקל חלבון מן החי. תהליך הריקבון יכול להמשך עד כ-4 ימים. בזמן זה. כאשר המעיים סתומים יכולת המעי הדק לייצר כדוריות אדומות נחלשת משמעותית וזו, גבירותיי ורבותי, הסיבה לכך שבדיאטת אטקינס אנו מרזים. שמעתם לבטח על דיאטת אטקינס שממליצה על דיאטה עשירה בחלבון (בשר עוף וכו).
האם אי פעם העזתם לשאול את עצמכם: הכיצד? מצד אחד אכילת חלבון מן החי להרזיה ומן הצד השני חלבון חשוב לבניית רקמות הגוף. אם אתה חי על פי התפישה הישנה לא תוכל ליישב את הפרדוקס.
עד היום לא הבינו למה מרזים כתוצאה מדיאטה עשירה בחלבון מן החי. ואכן אנשים מרזים. למה? ובכן, כשהמעיים "סתומים" ולא יכולים לייצר כדוריות אדומות הגוף יפנה אל מקורות אחרים, אל רקמות הגוף עצמם ויתחיל לפרק את תאי העצמות, רקמות השריר ורקמות החיבור. במצבים קיצוניים ימשיך בפירוק הכבד ורקמות אברים אחרים וכך אתה "מרזה" - "אוכל" את עצמך מבפנים.
במצבים קיצוניים, כשמעיים אינם מסוגלים לקלוט את המזון, גופנו יפנה לרקמות הגוף, כדי להבטיח יצור תקין של כדוריות אדומות. גופנו מייצר כ- 3 מיליון כדוריות בשנייה!!! (עם כל הכבוד מח העצמות אינו מסוגל לעמוד בדרישות אלו) על מנת לשמר ריכוז קריטי של 5 מיליון כדוריות במיליליטר מעוקב של דם.
הדם הוא אבן היסוד לרקמות הגוף. תאי הדם משמשים לבניית רקמת שריר, עצם, עצבים וכו, ובתנאים בהם המעי אינו מסוגל לעמוד בדרישות יצור הכדוריות האדומות, ישמשו תאי הגוף כמקור ליצור כדוריות אדומות.