ציטוט:
פורסם במקור על ידי Joe
שומור החומות, בקיצור מה שאתה אומר שלגיבוש של שייטת אתה צריך כח רצון וכח סבל יותר מכושר עצמו?
ועל מה זורקים הביתה אנשים בגיבוש? אם מישהו לא יכול להמשיך באחד המסעות זורקים אותו? אם הוא לא מצליח לבצע משימה אבל הוא לא נישבר עדיין זורקים?
מה הייתה החוויה הכי ק-ש-ה שלך בגיבוש ואיך עברת אותה?
תודה על הזמן שלך ויום טוב
|
בדיוק.
לא צריך שום דבר מעבר לכושר בסיסי חוץ מכח רצון.
בעיקרון בגיבוש לא ממש זורקים, אנשים פורשים.
אם אתה משתרך מאחור והקבוצה כבר רחוקה ממך, יכולים להגיד לך לא נורא תמשיך במבדק הבא, ויכולים גם לשלוח אותך הביתה.
חבר שלי היה בגיבוש האחרון והוא אמר לי שבמסע האחרון המדריך רץ די מהר, וכל מי שהשתרך מאחור אמרו לו להפסיק, ומאחר וזה היה המבדק האחרון, זה כאילו הוא לא סיים את הגיבוש.
מה היה לי הכי קשה?
מבחינה פיזית הטבעת לחץ הייתה לי די קשה, אבל הסתדרתי בסוף.
מבחינה מנטלית, ההתחלה של המסע 16.
כל כך הפחידו אותי ממנו, והכנתי את עצמי לנורא מכל, עד שפשוט פחדתי להתחיל אותו.
אבל אמרתי לעצמי יאללה זאת היישורת האחרונה, אין מה להפסיד, אני נותן הכל ואם זה לא מספיק טוב, אז זה הפסד של השייטת.
ובאמת אחרי המסע הרגשתי שזה לא היה כזה נורא כמו שתיארתי לעצמי.