ישן ,
בעיקרון זה לא מוכח באמת ואין לנו את האמצעים גם נכון לעכשיו.
הרעון הוא כזה : ברמה של התת חלקיקים , ז"א הדרונים , קווארקים וכו' ניתן לתאר את מה שקורה במכניקת הקוונטים , ואת מצב החלקיק ( מיקום , ספין וכו') כפונקציה גלית שנותנת לך הסתברות כלשהיא להמצאות החלקיק באזור מסויים או מצב מסויים , למרות שהחלקיק כל פעם שישנה מדידה , נמצא באזור מסויים ולא בכל האזורים של "ענן" ההסתברות ביחד
ואי אפשר באמת לדעת בידיוק איפה הכל ימצא (לכן ישנה אקראיות אמיתית בעולם)
עכשיו , בסקלה שלנו כבני אדם , הסטטיסטיקה מאפסת את זה כי זה לא משנה איפה אטום X יהיה אם הוא מילא בטווח הזעיר שלא משנה בסדרי גודל אפילו מיקרוסקופיים.
אבל זה עדיין משפיע על העולם שלנו :
לדוגמה אם ניקח אטום של חומר מסויים שיש לו 50% הסתברות לדעוך במשך זמן מסויים ,
ונחבר אותו לאקדח , שמכוון אל חתול , עכשיו , יתכן מצב שהחתול גם חי וגם מת בו זמנית.
(כל זה חיים להיות סגור הרמטית מהעולם החיצוני)
יש שתי גישות:
האחת היא קריסת הפונקציה הגלית וקיבוע ההשפעה של אותו חלקיק על כל היקום בעצם כמו שהוא נמדד (מדידה = השפעה על חלקיק אחר , אני אל בידיוק יודע אם זה גם כולל את המרחב כי אני לא פיזיקאי)
השנייה היא שפשוט היקום מתפצל לאינסוף הסתברויות כאלה שכל אחת ממשיכה עם עצמה
לדעתי , מדובר בקשקוש בייצים ענקי as of right now כי זה פשוט לא רלוונטי לעולם שלנו , ייתכן וניתן יהיה לעשות אם זה משהו כשנמצא סט אחד של חוקים ליקום ונמצא את כל ה"באגים" שמאפשרים לנצל את זה.
עכשיו מדובר בעיקר על פילוסופיה....
עד אז , יש את גולשים בזמן.
|