ציטוט:
|
פורסם במקור על ידי Bullet
מה זה, דיון על If ולא קראתם לי?????
מזל שיצאתי חמשוש... בכל אופן, Moshe, המחקר שהבאת לא קשור לif, זה קשור בכלל לcr.
השיטה של הif לא מוכחת מחקרית (אלא אם כן יצא מחקר שאני לא מודע אליו) אלא תכננו אותה עם מעט נסיון וטעיה, נוחיות והתאמה. המחקר מדבר על דפוס אכילה של 24-24 אאל"ט.
אני לא מסכים בכלל עם הדיעה הזאת של-"עשיתי את השיטה, אני נראה סוס-תנו לי בכפיים!"
הרי בתכלס אם אתה תתאמן ותאכל-אתה תגדל. אם יש לך גנטיקה טובה-אתה תגדל יותר ותהיה סוס. כל השאר מינורי לדעתי.
פאניק, רעב זה דבר שניתן להסתגל אליו. כשהייתי עושה בערך מסה (משהו כזה) הייתי אוכל הרבה מאוד ועדיין הייתי רעב. ועדיין, כשהייתי עושה Psmf הייתי אוכל פחות מ1000 קק"ל ביום והייתי צריך לדחוף אוכל לפה בכוח. זה עניין של הרגל ופסיכולוגיה- לא הרבה יותר מזה.
|
תאמת צודק רציתי להעתיק משהו אחר ובטעות זה נשאר על העתק הדבק ומרוב חפירות יתר פה לא שמתי לב
התכוונתי להביא את זה:
J Appl Physiol. 2005 Dec;99(6):2128-36. Epub 2005 Jul 28. Links
Effect of intermittent fasting and refeeding on insulin action in healthy men.
* Halberg N,
* Henriksen M,
* Soderhamn N,
* Stallknecht B,
* Ploug T,
* Schjerling P,
* Dela F.
Dept. of Muscle Research Centre, The Panum Institute, University of Copenhagen, Denmark.
nilsh@mfi.ku.dk
Insulin resistance is currently a major health problem. This may be because of a marked decrease in daily physical activity during recent decades combined with constant food abundance. This lifestyle collides with our genome, which was most likely selected in the late Paleolithic era (50,000-10,000 BC) by criteria that favored survival in an environment characterized by fluctuations between periods of feast and famine. The theory of thrifty genes states that these fluctuations are required for optimal metabolic function. We mimicked the fluctuations in eight healthy young men [25.0 +/- 0.1 yr (mean +/- SE); body mass index: 25.7 +/- 0.4 kg/m(2)] by subjecting them to intermittent fasting every second day for 20 h for 15 days. Euglycemic hyperinsulinemic (40 mU.min(-1).m(-2)) clamps were performed before and after the intervention period. Subjects maintained body weight (86.4 +/- 2.3 kg; coefficient of variation: 0.8 +/- 0.1%). Plasma free fatty acid and beta-hydroxybutyrate concentrations were 347 +/- 18 and 0.06 +/- 0.02 mM, respectively, after overnight fast but increased (P < 0.05) to 423 +/- 86 and 0.10 +/- 0.04 mM after 20-h fasting, confirming that the subjects were fasting. Insulin-mediated whole body glucose uptake rates increased from 6.3 +/- 0.6 to 7.3 +/- 0.3 mg.kg(-1).min(-1) (P = 0.03), and insulin-induced inhibition of adipose tissue lipolysis was more prominent after than before the intervention (P = 0.05). After the 20-h fasting periods, plasma adiponectin was increased compared with the basal levels before and after the intervention (5,922 +/- 991 vs. 3,860 +/- 784 ng/ml, P = 0.02). This experiment is the first in humans to show that intermittent fasting increases insulin-mediated glucose uptake rates, and the findings are compatible with the thrifty gene concept.
המחקר המלא:
http://jap.physiology.org/cgi/content/full/99/6/2128