ציטוט:
|
פורסם במקור על ידי P-a-n-1-c
עבדתי, עכשיו כבר ירדה לי המוטיבציה וירד הרצון אז אני לא רואה טעם לעבוד איתו. מה גם שרציתי לנסות קצת דברים בעצמי, ליישם את הידע שרכשתי בשנה האחרונה.
בעיקרון אין לי כזה חשק כי אני רואה כמה הפסדתי עד עכשיו בשנה האחרונה. אז הרווחתי עוד 8-10 קילו שריר - נו ו? הייתי דבוק כל הזמן למטבח, אומנם הייתי יוצא תמיד ואף פעם לא מפספס יציאה בגלל ארוחה, אבל תמיד הייתי דוחה פגישות עם חברים בכמה שעות כי יש לי לדחוף אימון או משהו בסיגנון. או כל הזמן הולך עם אוכל בתיק כמו מניאק מביא לשעה של תיגבור לבצפר 3 סנדוויצ'ים כי זה נופל בדיוק על הזמן שאני צריך לאכול (היום אני מבין כמה הייתי אידיוט). או שהייתי מביא ארגזים של אוכל לעבודה.
עזוב, היום אני מבין עד כמה הייתי עיוור. פיתוח גוף זה סבבה, אבל צריך לזכור שזה בסה"כ תחביב. יש פה אנשים שלא יוצאים בגלל חס וחלילה לפספס אימון\ארוחה, או יש כאלה שאם הם כבר יוצאים אז מביאים איתם חזה עוף וכדומה.
קיצר אחי, קח הכל בפרופורציה. תסתכל עליי לדוגמא, עוד מעט אני הולך לצבא, וואלה אני אהיה ג'ובניק זה נכון, אבל לא בטוח בכלל בכלל שאני אמצא את הזמן והחשק להתאמן. יש מצב שאני לא אצא יומיות (במידה ואני אקבל את התפקיד שאני רוצה).
קיצר יש דברים מעבר לפיתוח גוף.
|
תכלס..שאתה בבית ספר אז זה כיף להתאמן להיות בפוזה של המפתח גוף עם האוכל,וגם לגדול ולהיות הסוס של הכיתה אז יש מוטיבציה,אבל אחרי זה כבר יורד החשק,גם לי זה קרה,אבל עכשיו חזר לי,אני מתאמן בכיף בשביל ההרגשה,כמו שאני הולך לשחק כדורגל בערב אז אני הולך להתאמן בצהריים,הכל בשביל הכיף..
יש לי אח,גם עובד+לומד,והוא מצליח לשלב אימונים 3/4 פעמים בשבוע בערב בשביל ההרגשה שלו וגם בשביל הגוף,זה סה"כ עוד תחביב ..
__________________
You have no limits. Get that into your head right now. Your
limits are self-imposed. You have yet to realize your full
potential so you really don’t know what your limits are. When
you change the way you train, you change your limits. Even if
you plateau in your lifts there are ways to bust a plateau. If you
continue to make progress, then you have yet to hit your limit.
Open your mind to what is possible. Let your body tell you what
is possible and leave your mind out of it.