קצת הסטוריה...
קצת הסטוריה....
לדעת רוב הרופאים ומומחי התזונה, פחממות צריכות להוות אחוז גדול מהצריכה הקלורית היומית אם רוצים לשמור על ביצועים גופניים טובים. ראיה זאת מסתמכת על שורה ארוכה של מחקרים שנערכו במאה האחרונה, הקושרים את רמת הגליקוגן בשרירים אל תרגילים עצימים. ראיה זו גם מחוזקת ע"י נסיון קליני של רופאים רבים המעידים על סחרחורת, חולשה, ועייפות אצל מטופלים הניזונים מתפריט דל פחממות.
אך מאז ומתמיד היו תרבויות בעלות הרגלי אכילה שונים ממה שמקובל היום. עם הזמן, התרבויות הנ"ל נעלמו או ששינו את הרגלי האכילה שלהם לטובת הרגלי האכילה של המערב המודרני. תרבויות אמריקה הצפונית הושפעו מהתרבות המודרנית של אירופה ושינו את הרגלי האכילה שלהם כתוצאה מכך.
האנשים האחרונים מבין תרבויות אמריקה הצפונית ששמרו על הרגלי האכילה שלהם טרם הגיעו אליהם האירופאים היו האינואיט (Inuit) שהתגוררו באיזורים הארקטיים של קנדה ואלסקה.
המדענים האירופאים הבחינו שלמרות שהאינואיט כמעט ולא אכלו פחממות, הם הפגינו כושר גופני תקין.
הפחממות תופסות את השלטון
יש לציין כי טרם המצאת החקלאות (לפני כמה אלפי שנה) בני האדם צרכו פחממות באופן מקרי.
חלק מהתרבויות עברו לאיזורים קרים יותר בהם הייתה גישה מוגבלת לדגן פראי, אגוזים, ופירות. ומציאות זו גרמה להם להיות תלויים בשומן וחלבון כמקור אנרגיה מרכזי.
עם התפתחות החקלאות בני האדם למדו איך לגדל ולאחסן תבואה, דבר שאפשר לחברה להשאר במקום קבוע, לבנות בתי מגורים קבועים, ולפתח שפת סימנים כתובה כלשהי. גידול תבואה למאכל התחיל אצל תרבויות אסיה והמזרח התיכון, וכעבור 5000 שנה נהיה דומיננטי באירופה, אפריקה ואמריקה.
בחקלאות היו יתרונות משמעותיים לעומת הסתמכות על ציד ודיג לאוכל: אי צורך באורך-חיים נוודי, גידול אוכלוסין גדול יותר, וקהילות קבע. כעבור זמן, התפתח גם המסחר והתעבורה. תרבויות הציד הנוודיות לא עמדו בתחרות עם תרבויות החקלאות היישוביות, ולכן הניחו שחברה אשר מסתמכת על תבואה כמקור עיקרי לאנרגיה עדיפה על פני חברה המסתמכת על ציד ודיג.
עם התפתחות מדעי התזונה במאה ה20 נערכו מחקרים רבים אשר השוו בין דיאטות שונות. המסקנות של המחקרים הנ"ל היו שפחממה היא אב מזון חשוב לבריאות תקינה ותפקוד מיטבי.
מחקר (1) שנערך ע"י 2 מדענים דנים- קריסטינסן והאנסן השווה 3 דיאטות לאורך שבוע: דיאטה דלת פחממות, מתונת-פחממות, ועתירת פחממות. לאחר הדיאטות נמדדה הסיבולת של כל אחד מהמשתתפים ע"י מדידת זמן עד התשה על אופניים נייחים. הזמן הממוצע שהנחקרים בקבוצת הדיאטה הדלת פחממות היה 81 דקות, ואילו הזמן הממוצע בדיאטה עתירת הפחממות היה 206 דקות!
מחקר שני (2) נערך במלחמת העולם השניה. הפעם בדקו האם מנת מזון קרבית שמורכבת מבשר מיובש ושומן-Pemmican יעילה לעומת מנת המזון הקרבית הרגילה שהייתה פחממה. המחקר התבצע רק 3 ימים, מכיוון שהחיילים שניזונו מהPemmican לא יכלו להשלים את המטלות שלהם בהצלחה.
מחקר(3) קבע שהגליקוגן בשריר הוא גורם חשוב ביותר לתרגילים עצימים.
מכל המחקרים הללו ניתן היה להסיק כי ששומן לא תורם הרבה לפעילות גופנית עצימה, ושבני אדם חלשים פיסית כאשר ניזונים מדיאטה דלת-פחממות.
|