יאללה בואו נהפוךך את האשכול לחוויות מטיולים שנתיים שעברנו.
שהייתי כיתה ח' אני זוכר ב2 בלילה היה אסור לצאת מהחדרים וזה היה אכסנייה כזאת גדולה שהמבנה שלה היה כמו קניוון יעני מבנה רחב וגבוהה ולא ארוך.
בקיצור ב2 בלילה יצאנו אם נפץ הסוכרייה הגדולה ביד, (למי שלא מכיר, סוכרייה לא הקטנות הגדולות זה בגודל של גליל של נייר טואלט ורעש הפיצוץ שלו כמו מטען)
אם 4 כאלה כל אחד אם אחד ביד ומצית ושקט אימים במסדרון של האכסנייה אני אומר לכם הרגשתי אשכרה במבצע בצבא היינו אם קפוצ'ונים על הראש (וואיי נאי לא ישכח את היום הזה) ספרנו אם האצבעות
1,2,3 הדלקנו מהר כל אחד את הסוכרייה (תחשבו מה זה נפץ בגודל גליל אם רעש של מטען חבלה 4 כאלה)
מהר כל אחד זרק לכיוון שונה ורחוק דפקנו ריצה לחדר נעלנו הצמדנו ת'אוזן לדלת,
בום, בום, בום, בום, חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
כל הילדים מכל החדרים התחילו לצאת ולצעוק והבנות התחילו לבכות חשבו שהיה פיגוע במבנה המורים יצאו התחילו לרוץ כל השומרים של האכסנייה נכנסו היה פאניקה אחושרמוטה ורק אנחנו נקרעים מצחוק בחיים אני לא אשכח את זה. אבל עכשיו שהתבגרתי הבנתי שזה היה מעשה מאוד מטופש, ולא יפה
במיוחד במצב של אותה תקופת האינטיפאדה שהיה לחץ בכל מקום.
אם אתם רוצים לדעת לא תפסו אותנו אבל עשו חקירה כל כך ענקית מזל שהיינו 4 חברים וכל אחד גיבה את השני ככה שזה יצא לטובתנו,
כיתה י' אני לא אשכח שהיינו 3 בחדר וכל אחד מאיתנו הביא את זאת שהוא דלוק עליה, וכל הלילה מתחת לשמיכות ביצענו זממנו (לא היה זיון בכל זאת, לא היו קונדומים, חוץ מזה היה הכל מציצות הבאות ביד דחיפות וכו..) אני לא אשכח ת'לילה הזה הפעם הראשונה שמצצה לי מישהי
זה כמובן אחרי שהשקנו אותם טוב טוב בוודקה רדבול ופינלאנדיות