הדת הדרוזית :
הדת הדרוזית היא סודית, וידועה רק לחכמים ("עוקאל" - משכילים, ידענים, נבונים), שהם מיעוט העדה; שאר ההדיוטות ("ג'והאל" - בורים) אינם מכירים את הדת. ספרי הדת הדרוזיים שמהם נלמדים רזי הדת נקראים אגרות החוכמה (רסאיל אלחכמה) והם נשמרים בסוד על ידי ה'עוקאל' והם מועתקים אך ורק בכתב יד. ששת ספרי הדת כוללים 111 אגרות. קיים אך ורק פירוש אחד לאגרות, כך שהדרוזים שומרים בקנאות גם על פירוש זה ואף הוא נחשב כסודי. בית התפילה הדרוזי נקרא "חי'לווה" ורק העוקאל (זקני הדת והמשכילים) רשאים להתפלל שם. מתחילת הפצתה של הדת ועד לשנת 1043, הופצו יסודות הדת ומאז הדרוזים אינם מקבלים מאמינים חדשים ורואים בחומרה נשואי תערובת.
הדרוזים מאמינים שהיו שבעה נביאים בתקופות שונות: אדם, נח, אברהם, משה, ישו, מוחמד ומוחמד בן איסמעיל, שהוא מייסד כת האיסמעיליה באיסלאם. דברי כל אחד מהנביאים משלימים את קודמו, וביחד הם מצטרפים לכדי אמונה אחת. בכל תקופה היה אדם שהיה השכל, לדוגמה: בתקופת משה, יתרו היה השכל.
למרות שמקורה של הדת הדרוזית באיסלאם, אין הם רואים עצמם מוסלמים ואינם מאמינים בעיקרי האיסלאם: הם לא מתפללים 5 תפילות ביום, אינם צמים ברמדאן, אינם עולים לרגל למכה ואינם מאמינים שמוחמד הוא הנביא האחרון. הדרוזים חוגגים את חג הקורבן במקביל למוסלמים, אולם מנהגי החג אצלם שונים. לפי האמונה הדרוזית מותר לקיים מצוות של דת אחרת ולהעמיד פנים כמאמינים בדת אחרת אם בני אותה הדת מאימים על חייהם. זה עקרון "התקייה". זה הטעם שהם אמצו בשעתו את חג הקרבן המוסלמי - להעמיד פנים שהם מוסלמים. חג זה לא נזנח גם אחרי שהאיום בוטל.
הדרוזים, לפי המחקר, פרשו מן האסמעילים – פלג שיעי באיסלאם. כמו במקרים אחרים לוותה הפרישה מן האיסלאם ביחס עוין ולעתים גם אכזרי מצד המוסלמים האדוקים. היות שהדרוזים היו בראשית דרכם עדה קטנה ומסוגרת סבלו מיחס עוין במיוחד. הדת הדרוזית יצרה פתרון שאומץ ב"אורח חייהם": ה"תקייה" - החובה של הסתרת הדת בעת צרה ומשבר בעזרת טשטוש מבחינה חיצונית של אמונתם כך שהם יכולים לדמות לסביבתם. עקרון זה שימש במשך השנים בסיס להתנהגות הפוליטית של הדרוזים. ה"תקייה" איננו המצאה דרוזית, אלא מנהג שרווח בקרב המוסלמים השיעים, בזמן שהותם בקרב מאמינים סונים. ייחודם של הדרוזים היה בכך שאימצו מנהג זה ורוממהו לרמת "עקרון מצווה".
יש יסוד מחקרי להניח שעקרון זה הוביל לאימוץ מנהגים דומים לאלו באיסלאם, כמו נישואין וקבורה.
שבע מצוות (תעאלים) הדרוזים הן:
1. שמירת הלשון - כנות, נאמנות להבטחה, הימנעות מרכילות ושמירת סוד.
2. הגנה על האחים - עזרה לדרוזי כשהוא נתון בצרה (פיזית, או רוחנית).
3. הימנעות מעבודת אלילים וצלמים
4. התנערות מן השטן והימנעות ממעשי רשע
5. ייחוד האל בכל עת
6. קבלת מעשי האל
7. השלמה מוחלטת עם הגזירות הנסתרות והנגלות של האל (דטרמיניזם).
מצוות אלה מתאימות בייחוד לאורח חיים צבאי ולאנשי מלחמה ובייחוד שתי המצוות הראשונות. זה אחד הטעמים לכך שהדרוזים בולטים כאנשי הצבא ומלחמה בכל הארצות שבהם הם חיים ובייחוד במדינת ישראל. מצוות "שמירת הלשון" מחייבת את הדרוזי לומר אמת ולכן נמנעים הדרוזים מלהסתיר ליקויים ובכך הם יכולים להפיק לקחים. מצוות הגנה על אחים יוצרת בהם אחוות ורעות החיוניים להוויית הצבא והמלחמה. הדרוזים גם מאמינים בגלגול נשמות ולכן אין הם מפחדים מן המוות.
הדרוזי הדתי צריך לגלח את ראשו ולכסותו במצנפת, אינו מגלח את שפמו וזקנו, ונמנע מאכילת חזיר וצמח המלוחית, משתיית משקאות חריפים ומעישון.
חכמי הדת מבקרים בבית התפילה הדרוזי (ח'לווה) בימי ראשון וחמישי בערב. בח'לווה,אין רהיטים או קישוטים, רק ספרי דת ושטיחים לישיבה. בישיבות אלו מטיפים חכמי הדת דברי מוסר. כמו-כן, קבועות בדת מספר "הלכות התנהגות":
1. איסור על שתיית משקאות משכרים ונטילת סמים
2. איסור על עישון ועל הימורים
3. איסור על ראוותנות, הסתפקות במועט, צניעות והתרחקות מהוויות עולם
4. שמירה על כבוד האישה וכבוד המשפחה
5. נדיבות, הכנסת אורחים ועזרה לנזקקים
6. הימנעות מדברי רכיל וניבולי פה
יש עוד כל מיני דברים, נשמעת דת מעניינת מאוד. בכיף הייתי חוקר עליה רציני.
|