תחשבו ככה: הכאב הוא זמני הגאווה היא נצחית, תחשבו שניה שאתם מדברים עם איזה כוסית והיא שואלת אותכם וואי אתה השתחררת כבר מהצבא נכון? אתם כזה כן..הא כזה וואללה? איפה שירתת? ואתה "בצנחנים" תחשבו איזה גאווה זו שאתם תספרו לבן שלכם שהייתם בגולני? אם תספרו לו שהייתם משק ממטרות הוא לא יתפוס מכם הרבה..תחשבו שאתם תכירו שם חברים לכל החיים,תחשבו ששם אתם הופכים לגברים אמיתיים שלא מפחדים מכלום ולא איזה כוסיות אח של חבר שלי בסיירת נח"ל הוא למד שם קרב מגע מזיינים אותך מכות וכו'
מי שאמר פה שאתה מפחד למות אז זה לא נכון,האפשרות הזו כמובן קיימת אבל מכינים אותך הכי טוב שאפשר לא מביאים לך נשק ולך תהרוג ערבים אתה בטירונות ואח,כ עוד אימונים ומלא דברים עד שאתה יוצא לקרב אתה כבר מכיר את זה טוב מאוד ולא מפחד. מה שכן מי שחושב שהוא לא מוכן לקרבי ואין לו את הכושר המנטלי והפיזי שינסה ללכת לאחריי! או לכל הכנה לצבא אחרת.
זו דעתי האישית.
__________________
|