תודה על התגובות הענייניות ברובן,אבל לא הבנתם ממש את הנקודה שלי,לא עזבתי אותה בגלל שהיא לא נתנה,היא נפרדה ממני,ואני גם היה לי צד קטן בעניין,אבל הבעיה שאני אוכל תלב זה שאני עושה מה שהיא רוצה, ולא אכפת לי שהיא לא נותנת,אבל המחשבות שברגע שאני ישתחרר ממנה היא תהיה עם מישהו והוא יגע בה וכל זה,ואני יושב ואוכל תלב,ובגלל זה אני לא מצליח להשתחרר ולוותר עליה,זה הורג אותי,והיא לא ממש רוצה לחזור,זה אני שמתעקש,ואני די אוהב אותה,אבל הרוב זה האכילת לב שלא נותנת לי לוותר,זה מכניס אותי לדיכאון וזה מעיק חבל על הזמן
ושומרי השפה,בעיש תעשו את זה במקום אחר.
__________________
You have no limits. Get that into your head right now. Your
limits are self-imposed. You have yet to realize your full
potential so you really don’t know what your limits are. When
you change the way you train, you change your limits. Even if
you plateau in your lifts there are ways to bust a plateau. If you
continue to make progress, then you have yet to hit your limit.
Open your mind to what is possible. Let your body tell you what
is possible and leave your mind out of it.
|