[Logout]

פורסם במקור על ידי שומר החומות

אני רוצה לחדד את המשפט "חשוב לסיים את הגיבוש ולא משנה אם עברת".
במהלך גיבוש שעשיתי השנה יצא לי לראות חבר'ה שהיו בין המובילים בכושר במחלקה שלי, כאלה שכל השאר כבר סימנו אותם ככאלה שיעברו.
במסע האחרון אותם חבר'ה גדולים וחזקים השתרכו להם מאחור, גם כשלקחתי מאחד מהם את האלונקה, במקום שימשיך קדימה, הוא נעצר.
הוא אמר "טוב אין לי סיכוי לעבור אני כל הזמן מאחור, אז יאללה חבל על הזמן שלי", ופרש.
בחור אחר לגמרי, בשם גד, שגם היה איתנו במחלקה, היה בחור מאוד רזה, לא בכושר בכלל, ולמען האמת לא האמנו שישרוד את הגיבוש.
באותו מסע שהזכרתי, גד הזה דחף חצי מהמחלקה בכוחותיו האחרונים, ולא חשב אפילו על פרישה, אפילו שהציונים שלו במהלך הגיבוש לא היו גבוהים כל כך...

אגב, גד עבר את הגיבוש ומתחיל בעוד שבועיים מסלול בקומנדו הימי.

כל הכבוד לרזה הזה....הוא נתן את כל מה שיש לו ולא וויתר למרות שהוא שמבחינה פיזית הוא לא היה הכי הכי שם ואולי אפילו לא מתאים..