לא הפסדתי אימון אחד.
רבתי עם חברה, חברים, הורים, הפסדתי ימי עבודה, פיטרו אותי משתי עבודות בגלל, הפסדתי שעות שינה, יציאות, הלכתי לשם עם חום 40+, על אופטלגין, אתופן, אדקס פורטה, אספירין, וולטרן ובנגיי (היו לי כאבי תופת בabs..... וכל אחד מהם לקחתי מינונים של חמור.... אני זוכר שנכנסתי למכון, ונגנבתי שאני מרים משקלים כפולים, עד שקלטתי שאני פשוט רואה כפול.) ואני כבר לא זוכר מה. בחיים לא הפסדתי אימון. זה עניין של סדר עדיפויות.
ללכת לאימון זה לא "אם יתאפשר"/"אחרי ש..."/"בין הזה לזה...". השינה היא במקום, אם זה מסתדר עם האימון, העבודה היא במקום, אם היא מסתדרת עם האימון.... הכול סובב אותו. אין כזה דבר לא ללכת. הולכים. כל השאר צריך להסתדר בשביל זה.
__________________
I'm not a Macchiavellian, he was only born earlier.
Aou! Aou! Aou! Spartan#1!
|