יום ראשון ביצעתי את האימון(b). יום שני לא יכולתי להגיע לאימון ולכן העברתי אותו ליום שלישי(a), כך שלא נגרם שום נזק.
ברביעי ביצעתי אימון נוסף(שוב
, ומחר(שישי) אבצע את האימון האחרון לשבוע(a).
מה שמוזר הוא, שבגלל הקריאטין, התזונה, והאימונים שהשתפרו ב3 שבועות האחרונים, אני ממש מרגיש שגדלתי במעט. חברה שלי אומרת לי את זה, וגם אני ממש רואה את ההבדל. החולצות מתחילות להיות קטנות, ואפילו חולצה חדשה שקנו לי שלפני חודש הייתה קצת גדולה עליי, עכשיו יושבת טוב.
אני לא מבין את זה, כי לא ממש השתפרתי במשקלים בכמה שבועות. למעשה, בשבוע הראשון שהתחלתי לקחת את הקריאטין - השתפרתי בכמה מכשירים, אך מאז שבועיים אני תקוע באותם משקלים.
אני מרגיש שאני משתפר קצת, כלומר שהמשקלים הנוכחיים מתחילים ללכת לי קצת יותר בקלות. מצד שני, העלייה במשקלים לא כמו שציפיתי שתהיה, למרות שהשיפור בגוף כן ויזואלי ומאוד.
מוזר?
עריכה: מאז שחזרתי מארה"ב, הסיבולת לב ריאה שלי בקרשים. אני מאוד מתקשה לרוץ 15 דקות במהירות 11. לפני שנה בתקופה הזאת יכולתי לרוץ לפחות 30 דקות במהירות זו, ובלי מאמץ מיוחד. כמובן שמכיוון שאני בתקופת גדילה אין לי כוונה לרוץ הרבה. אבל בכדי לשפר את הקרדיו(שגם חשוב לאימוני הכוח), חשבתי לרוץ 15-25 דקות(בתחילה 15 ולעלות) על מהירות 11. אבל משום מה ברגע שאני חושב שיש לי גם אימון כוח, גם בטן וגם ריצה(את שני החלקים האחרונים אני שונא במיוחד), זה משביז לי את האימון. בד"כ בסוף אני גם מוצא סיבה לוותר על הריצה, כי אני כ"כ שונא את זה.
אני מפחד שנושא הריצה יוריד לי מהר את המוטיבציה מהאימונים. אני שוקל למצוא פתרון חלופי ואשמח לעצות. מה שכנראה אני אעשה זה לרוץ פעם אחת בחדר כושר ביום שאני לא עושה בטן. ועוד פעם אחת ריצה קצרה בפארק, ללא שום אימון אחר. כך זה לא יגזול כמעט זמן ולא 'ישביז' אותי אחרי אימון כוח.