ציטוט:
|
פורסם במקור על ידי gal.T
ובגלל זה אנו אומרים 'תאוריה'.
החיים מלאים בפשרות, כמובן שאם מוסיפים\מפצלים אימון אז משהו אחר יסבול במקומו. כל עוד ההוספה\פיצול היו ממצב של "הליכה על הקצה", כלומר, הפקטורים היו משוכללים ככה שאנו עובדים הכי חזק שאנו יכולים תוך כדי התאוששות, משהו אחר יצתרך לרדת.
אתה מתייחס לתאוריה של השפעת התגובה ההורמונלית המסויימת של האימון עצמו על משהו, ואני מתייחס לתאוריה של השפעת חלוקת האימון לזמנים שונים במהלך היום על משהו. השאלה היא איזה היבט (הpartitioning או העלייה בהורמונים) יהיה יותר משמעותי. ובכן, אני לא ראיתי מחקר שמצביע על החשיבות של התגובות ההורמונליות הללו לאדפטציה של האימון, בנוסף לכך שאנו מדברים כאן על עלייה הורמונלית פעמיים ביום, אל מול פעם אחת גדולה. אז רק מההיבט הזה אני לא יכול לומר מה יהיה עדיף, אבל, כל עוד אנו מקבלים בנוסף גם היבט של partitioning יותר משמעותי אני נוטה לכיוון של הפיצול.
|
מה אם עושים את האימון רגיל, ופשוט מוסיפים עוד אימון במהלך היום שאינו אימון משקולות? למשל שחייה אינטנסיבית? זה יכול לעזור גם במזעור נזקים לגב.
שמעתי גם על סוגים של heavy aerobics, אני חושב שזה מהשיטה של ווסטסייד בארבל. למשל ריצה על חול תוך גרירת שק חול שקשור לגוף, כלומר אירובי שמשלב גם עבודת שרירים תוך כדי.