אז חזרתי מהריצה, עשיתי גם אימון כוח ואני מרגשיה הרבה יותר טוב
לכל המתלבטים, אני על 20% בערך כרגע, פחות או יותר (מקווה שפחות, כי נמדדתי לפני חודש )
עכשיו, לדוגמא אני אוכלת חזה הודו, עם סלט ירקות גדול, עם ירקות מבושלים, וקוסקוס מלא.
אני ממש לא אנורקסית, ואני רחוקה מלחטוף הפרעת אכילה כלשהי. אני עדיין צריכה לרדת. העניין הוא שלפי דעתי זו בסך הכל קנאה (אני מתכוונת ליחס של אלו שאני נמצאת איתם בעבודה): הם פשוט אומרים לי:
את לא מתפתה לשוקולד? אני לא יכולה בלי שוקולד לפחות פעם ביום. למה את אוכלת כל כך הרבה ירקות. איך את יכולה עם גבינה חצי אחוז זה מגעיל. וכיוצא באלה...
בכל אופן, אני לא ממש יודעת מה ההיקפים שלי כרגע, אבל אני שוקלת בסביבות 60 ק"ג, אני 1.65
כשהייתי על 16% שקלתי 57 שזה גם לא מעט (שריר שוקל הרבה) אבל הייתי פשוט מאוד חטובה... היקף מותניים היה לי 57 ס"מ (עכשיו זה עבר את ה-60
לפי דעתי
אני ממש לא אנורקסית. אבל כשכולם לידך טוחנים פסטה, שוקולד וכל מיני עוגות קצפת, ואת נותרת עם מלפפון ביד, או סנדביץ שמורכב מלחם קל, הם מניחים שיש לך בעיה... ומבחינת מראה חיצוני (מי שרוצה, שיכתוב לי מה המייל שלו אני אשלח תמונה.. פשוט מרגישה מוזר לפרסם פה באתר) - אני עם גוף מאוד נשי. ונראית בכלל יותר מלאה כשאני במדים.....
וזהו.. בקיצור.
ושוב, אם הייתי אנרקסית, גיל לא היה בונה לי תכנית חיטוב. לא?