רק הערה קצרה, לא קראתי את כל הדיון.
יש בסטטיסטיקה מודל שנקרא רגרסיה ליניארית. זה מודל שבו על פי מדידות בונים פונקציה ליניארית [y=a+bx] שמתארת לנו השפעה של משתנה אחד על משתנה אחר. למשל, איך כמות המסה הרזה משפיעה על הוצאת הקלוריות היומית. לא נכנס לשאר הפרטים הסטטיסטיים. עכשיו, בואו נחשוב שניה. האם זה הגיוני להתחשב ר-ק במסה רזה בהוצאה הקלורית היומית? ברור למשל שפעילות גופנית תשפיע על ההוצאה היומית. זאת אומרת שיש לנו משתנים מתערבים. אם נזהה אותם ונבודד אותם, נוכל ליצור פונקציה יותר טובה ויותר אמינה.
מה אני אומר בעצם? אתם מסתכלים על בן אדם שאוכל כל 3 שעות ואומרים "הוא גדול - זה עובד". הראיה הזו אינה נכונה בעליל. הרי יש עוד משתנים שודאי גורמים לו לגדול - כמות האוכל, גנטיקה, רוטינת האמונים שלו. כך שבדיקה נכונה של השפעת תדירות הארוחות תהיה כאשר נקבע את כל המשתנים האחרים ונשנה רק את תדירות הארוחות. בתחום הזה ישנם מחקרים רבים ואכן הובאו רפרנסים רבים בפורום הזה.
לגבי מי שאמר שחולקים על יאיר להב - יאיר להב הוא דיאטן קליני. יש לו מטרות שהן מעבר לחיטוב או מסה. הוא רוצה לבנות הרגלי אכילה ולעזור לאנשים לשלוט ברעב למשל. יש אנשים שריבוי ארוחות יעזור להם בזה וזה מבורך. אין סיבה לא לאכול בתדירות גבוהה, אבל גם אין סיבה כן לאכול בתדירות גבוהה מהפן של הגברת חילוף חומרים או עליה במסת שריר.
|