ציטוט:
|
פורסם במקור על ידי mr popo
מה פתאום להגיע כל אימון לכשל?!
אין שום סיבה שתתיש את הCNS כדי להתחזק ולגדול. כשל רק גורם לזמן התאוששות ארוך יותר במקרה הטוב ולפציעות במקרה הרע. כדי להגיע לאימון אינטנסיבי ולגרות היטב את השריר לא צריך כשל, קל וחומר שאתה מתאמן בתדירות כל כך גבוהה (בהנחה שאתה טבעי).
תימנע מכשל. האמת שאין פה חוקים כל כך, תפעל לפי ההרגשה, אבל בגדול - כשאתה עובד בטווחים הנמוכים אז תנסה להיות רחוק חזרה אחת מכשל, ו2 חזרות מכשל בטווחים הגבוהים יותר... בערך.
פופו.
|
אם אימונים לכשל גורמים לזמן התאוששות ארוך יותר, זה לא זמן משמעותי עבורי כי לאחר יום יומיים אני מסוגל שוב להתאמן חזק ואני לא רואה פה בעיה. אני לא יודע מה לגבי גירוי מטבולי אבל מה שאתה קורא לו להתיש את מערכת העצבים (וזה נכון), מצד שני גם מחזק אותה. בעניין הפציעות, לדעתי מה שגורם להן זה בעיה בטכניקה וחוסר ריכוז, ללא קשר עם כשל או בלי.
כשהייתי מתאמן על כוח בדרך כלל השתדלתי להתרחק מכשל כי בחזרות הנמוכות זה באמת מעמיס המון על מערכת העצבים ויכול להפריע להישגים במשקלים, אבל זאת לא הייתה בעיה כי ידעתי שמטרת האימון היא לא בניית שריר אלא שיפור יכולת. לעומת זאת כשאני מתאמן על בניית מסת שריר יש לי את המחשבה שאני חייב להגיע לכשל לפחות בסט האחרון כדי לתת לשריר מספיק גירוי כדי שיגדל כמו שצריך. בגלל זה גם קשה לי מבחינה פסיכולוגית לבצע אימונים במאמץ קל או בינוני.
הבעיה היחידה והאמיתית שאני רואה בהגעה לכשל היא שמאיזושהי סיבה זה גורם להגעה יותר מהירה ל-plateau, אני קראתי את זה בכמה מקומות וגם יודע את זה מנסיון אישי. נראה לי מה שאני הולך לעשות מיום ראשון, זה להמשיך לעשות אימונים עם כשל ואם בשלב מסויים אשים לב שאני לא מתקדם במשקלים אני אשנה את התכנית מבחינת העומס (משקלים) שלה.