[gal.T]

השקפתי בנושא;

תפריט לא צריך להיות חקוק בסלע, הוא בראש ובראשונה הנחייה כללית לגבי סדר מסויים וגבולות ממוצעים של משתנים שמתאימים לאינדוידואל. אני לא בעד תפריט שמכתיב לך מה לעשות, אלא תבנית בסיסית של ארוחות שמכילה מגוון של אפשרויות. אני לא חושב שזה גם הגיוני לספק לגוף את אותם מאכלים יום אחר יום, זו הגבלה הגובלת בהקרבה תזונתית. ארוחה לדוגמא צריכה להיות: 4 מנות ירק, 250 גרם בשר רזה כלשהו, 5 אגוזי מלך או ברזיל, קטניות בשווי של 300 קק"ל ~... או משהו בסגנון.

נכון שבצורה הזו לא נקלע בול לכמות הקלוריות שאליה אנו שואפים להגיע, אך אני גם לא חושב שמישהו יכול לעשות זאת בדיוק מוחלט (אפילו יצרני המזון משקרים\טועים בערכים הכתובים), בנוסף לכך שהוצאה הקלורית היומית של הגוף אינה זהה לחלוטין בין הימים. כל עוד אנו עומדים על טווח מסויים, עם סטיות של 100-200 קק"ל, למעלה ולמטה (שמגיעות מפעילות, או מהתפריט, או משניהם יחד), זה ממש לא ישנה לטווח הארוך.

אני חושב שתפריט הוא גם שיטה יותר נוחה מלמשל; קביעת כמות פחמימות\שומנים\חלבונים ומס' ארוחות ביום, או למשל לקבוע שאנו אוכלים 700 קק"ל כפול 5 ארוחות ביום, עם גבול תחתון של Xג' חלבון בארוחה. זה כבר יותר מציק, מצריך חשיבה לפני כל ארוחה ושליטה בערכים הקלורים של מאכלים שונים. ניסיתי את כל הדרכים, ולעניות דעתי, הפשרה נמצאת באמצע.
אם אנו רוצים באמת לראות ירידה\עלייה לינארית, ללא עלייה מיותרת בשומן או ירידה מיותרת במסת השריר, בצורה המקסימלית שאליה אפשר להגיע, צריך באמת לעמוד על מאזן קלורי מסויים (שלילי\חיובי) בצורה סדירה ולהקפיד קצת על חישוב של אבות המזון (כמות חלבון מספקת בעיקר). זה הבסיס, כאשר יש אנשים שבמקרה מגיעים לזה בלי חישובים, יש אנשים שמבלי לשים לב אוכלים פחות או יותר אותו הדבר כל יום ומגיעים לנקודה הזאת, ויש את אלו שהגנים שלהם מאפשרים להם לצאת בזול מהרבה דברים. אבל לאדם הממוצע, אין מנוס מלבצע כמה חישובים בסיסיים, ולעקוב אחרי סדר ארוחות מסויים שלפיהם הוא יבצע ניסוי וטעייה והתאמות בהתאם לפידבק של הגוף, בהנחה שהוא רוצה למקסם את התוצאות.

הפשרה לדעתי היא אכן תפריט מסויים, המכיל הרבה אפשרויות גיוון, כאשר בהחלט ניתן לבצע הערכה כללית של ארוחות מאולתרות מדי פעם בהתאמה לדרישותינו, ולהחליפם עם ארוחה אחרת בתפריט. אפשר גם להחליף מאכלים, ובגדול לאכול כמעט כל מה שבא ליד במקום אותם מאכלים\ארוחות, כל עוד אנו עומדים בתנאים הקלורים והמיקרוניוטריאנטים (בהתייחסות לחלבון בעיקר) היומיים שהצבנו לנו. אפשר לאכול רק חלק מארוחה מסויימת, וללכת למסעדה ולהרביץ ארוחה גדולה ב"שווי" של שתי ארוחות. אפשר גם להתאים את כמויות וסוגי המאכלים למשתנים בסדר היום שלנו (כמו ההשערה בתחילת השרשור), אם למשל אנו יוצאים לרקוד לכמה שעות, או לחלופין עובר עלינו יום של התבטלות בבית, וכן הלאה... זו הדרך הכי יעילה ונוחה לאדם הממוצע.

אני לא חושב שיש הרבה טעם ועליונות בלאכול על הגרם בדיוק אותו הדבר, יום אחר יום, כאשר ההסתייגות כאן היא בעיקר לכיוון של כל מיני שיטות תזונה יותר קיצוניות, לדיאטות הרזיה בגלל ההיבט של הויטמינים\מינרלים, או לשלבים בדיאטה בהם כל ההבדלים הקטנים חשובים. אבל להכניס את עצמינו לקטגוריה הזאת, רק בכדי להשיג דיוק קיצוני במשתנים שאולי יכולים לתת תוצאות קצת יותר טובות, זו ברכה לבטלה שרק תהיה בעוכריהם של רוב האנשים.
וכשכל זה נאמר, אני גם אצרף את דעתי בנושא כתיבת התפריטים, שהדרך הנכונה לעשות זאת היא עם תזונאי. ולא שום דבר אחר. זה לא מקצועי בעליל לתת המלצות והערות לאנשים על גבי האינטרנט, ואף יכול להזיק לאותו אדם. ככה שזה לאחריותכם, החברה שמפרסמים כאן את התפריטים.

גל

נ.ב. מצטער על גודל התגובה, פשוט היה לי הרבה מה לומר בנושא.