אני מסכים עם אנטון זאת החלוקה שגם אני עובד איתה:
A - חזה + כתפיים + טרייספס
B - רגליים + גב + כתף אחורית + בייספס.
ומה ההיגיון שעומד מאחורי זה:
A - בכל תרגילי החזה גם הכתפיים וגם הטרייספס עובדים מאוד חזק אתה מסכים איתי?
אתה נותן 7-9 סטים לחזה.
מיד אחרי זה אתה עושה אימון כתפיים, אתה יכול להסתפק אפילו ב-4 סטים לכתפיים, מכיוון שהם עבדו בחזה, גם בתרגילי כתפיים הטרייספס ממשיך לעבוד שהוא עבד גם בחזה.
אחרי כתפיים אתה עובר לטרייספס עבודה מבודדת, ככה יוצא שהטרייספס עבד נון סטופ.
אתה אומנם מרים הרבה פחות משקל זה נכון, אז תניח לרגע את האגו בצד ותרים פחות משקל אבל אתה מגיע לכשל יותר מהר.
B - אותו דבר כל תרגילי הגב גם הכתף אחורית וגם הייספס עובדים מאוד חזק.
בכתף אחורית גם הבייספס עובד, וגם כאן זה משאיר עבודה וגירוי נון סטופ.
בעבודה כזאת אין ספק שהשרירים הקטנים יכולים להסתפק בשלוש או ארבע סטים
ככה גם אתה חוסך בזמן האימון, גם יש גירוי מאוד אינטסיבי ומאוד אכזרי על כל שריר שמעודד היפרטרופיה, וככה גם אין שום התנגשות בין השרירים או בין תנועת דחיקה ומשיכה, וכל שריר יכול לנוח מספיק.
עריכה: כמובן שחכתי בתוכנית מהסוג הזה מומלץ לעשות תרגילים כמה שיותר מורכבים וכמה שפחות מבודדים, ועל כל מתאמן התרגילים המורכבים בהחלט מספיקים, ותרגילים כמו הנפת ידיים לצדדים סתם מיותרים, אם לא עושים תרגילים מורכבים זה הורס את התוכנית, כי השרירים מקבלים מנוחה בין הסטים.
__________________
|