זה שאתה במצב של שליטה, אבל בנינו, זה פחות שליטה מאשר בלי אלכוהול כלל, זה עדיף על אלו שמוחקי את עצמם.
דימי היקר, אני לא אמרתי לא לשתות, למרות שאני די נגד זה, בעיקר שזה הופך למנהג במטרה לדפוק את הראש, כי מכאן מתחילה הבעיה. נכון שאפשר וזה לא בגדר הממש מסוכן (תלוי במידת ה"סטלה") לשתות מידי פעם במסיבה וכד', אבל שוב, כזה מגיע למצב שאי אפשר לשלוט ועושים שטויות, זה פשוט מטריף!
אתה ראית שכתבתי על חברים שלי שלא משתכרים, ואח"כ דיברתי *רק* על אלו ששותים ו*כן* משתכרים, זה מראה לך שבאשר לאלו ששולטים, אני עוד יכול לסלוח, ולכן התמקדתי באלו המשתכרים.
חוץ מזה, המשפטים הפלצניים כמו "סכ"ה ילדי תיכון" "השנים היפות", צר לי לאכזב אותך, אחי, זה בולשיט. תאמין לי, אולי זה נראה לך שעכשיו אתה עושה את שיא הכייף, ובאמת יכול להיות שבהשוואה לעתיד אתה תאמר שאלו היו השנים הכי יפות שלך, אבל תמיד אפשר לעשות כייף, לא משנה איך זה מתבטא ומה הגיל, כי תכלס, תחשוב בהיגיון - כל אדם נהנה אחרת, ויש הנאות שיכולות להמשך לעד. אני יכול לתת לך דוגמאות לכך.
דבר נוסף והכי חשוב - אתה יוצא מנקודת הנחה שאני "מתנזר" ממשהו (או בוא ונאמר - אני ואנשים כמוני), בגלל פיתוח הגוף. זו טעות. אני לא אוהב אלכוהול, לא רק כי זה לא טעים לי (הרוב, פרט, למשל, לפילנדיה עם רדבול), אלא גם מסיבות אחרות. עוד לפני שבכלל הרכתי את פיתוח הגוף (אני מדבר על לפני סוף כיתה ט'), לא נמשכתי לאלכוהול.
בשורה התחתונה - יש ויש, ועל כן אני מבדיל במקרים. בכללי, תמיד טוב לקחת את פיתוח הגוף כדרך חיים. אני הבאתי את הדוגמא לדז'ה וו, כדי שיוכל לעזור לחבריו.
עכשיו לנושא אחרון:
לגבי הטענה שלך שאני מספק רבות גם כשלא צריך, אז שוב, צר לי לאכזב אותך, אבל אני יודע שאת הפיסוק שאני *כן* עושה, ברובו, הוא מדוייק ובמקום.
אם לא עשית את הבגרות בחיבור, שווה לך לחזור על כמה כללים מהבעה והבנה של כיתה י'.
אם אתה עדיין חשוב שאני טועה, אתה מוזמן להדפיס את השיחה בנינו ולקחת אותה למורה ללשון בבית הספר שלך, ולשאול אותו/אותה אם הפיסוק שעשיתי נכון. אני מאמין שהוא ברובו נכון.
אגב, בציטוט שלי אותך, פיסקתי לך את ההודעה (לא כדי להתמנייק, אלא להראות לך שיש מקום לפיסוק). גם את ההודעה הזו, אתה מוזמן לקחת למי שמבין, ולהווכח.
הכל ברוח טובה, אחי, אני בטוח שלא נפגעת.
