אז כנראה שזה לא ספורט בשבילך... אם יש בחורות (או מישהו אחר) שיש לו בעיה עם מה שאני עושה - הם יכולים להיחנק מצדי. חוץ מזה, שיש אנשים שאוכל זה הנאה בסיסית בשבילם (מעין נחמה כזאת) - אני לא אחד מהאנשים האלה, ולכן לראות תוצאות, לראות את עצמי גדל ומתחזק זה יותר מהנה בשבילי מלדחוף עוגה לתוך הפה. אני מתאמן לא בשביל להיות ביץ' - בוי, להסתובב בחוף ולהתלהב, אלא כדי לראות תוצאות בעצמי, להיות בטוח בעצמי, ואחרים כבר יראו תוצאות בלי שאני אטרח להשוויץ בהן.
חוץ מזה, מה אתה מציע, אם לחברים שלך יש כרס וחברות - גם אתה רוצה לגדל כרס בשביל זה?! מה זה החרא הזה?!?! נראה לך שדווקא כרס תעזור לך עם בנות?! אתה דגנרט או משהו?
ודי כבר להגיד שחיים רק פעם אחת! נו, חיים רק פעם אחת, אז בפעם הזאת תעשו עם עצמכם משהו, תתאמצו, תשיגו מטרות! ולא רק הנאה, אוכל ומנוחה!
בקיצור, אני יכול לכתוב פה עוד כמה עמודים טובים. אני לא אעשה את זה. אבל ממה שאני הבנתי, הגישה שלך לא מתאימה לא רק לפיתוח גוף, אלא לשום ספורט! אם כל ספורטאי היה אומר שחיים רק פעם אחת ובגלל זה היה שותה וודקה, מעשן ג'וינטים כל החיים וטוחן עוגות - תחשוב איך העולם היה נראה! אנשים עם כח רצון שמתאמצים להשיג מטרה כלשהי, כמו ספורטאים רוכשים הערכה וכבוד, וזה הרבה יותר חשוב לי מאיזה שוט של ויסקי או מה שזה לא יהיה.
בטח כולכם מבינים על מה אני מדבר - כשהשגת משהו לאחר ויתורים כואבים ועשית משהו עם עצמך - אתה פשוט מרגיש טוב (וחיים רק פעם אחת, כן?), אבל כשאתה סתם מסכן שבוחר לבלות כל החיים והתוצאות בהתאם - ההרגשה חרא נראה לי, לא. אם כי אני מכיר המון בליינים עלובים שאפילו לא מודעים למצב שהם הגיעו אליו.
|