אוקיי, חשבתי על משהו בקשר לדיון על HFT לעומת חלוקת ABCD.
אם אני עובד על שריר אחד פעם בשבוע, כל תשומת הלב מבחינת התזונה באותו יום של האימון תופנה בעיקר לשריר הזה. כלומר אם יש לנו רק שריר אחד שנתתי לו גירוי באותו יום, חומצות האמינו שהולכות לפיצוי היסף יתרכזו רק בשריר הזה (אין להן סיבה להגיע לשרירים אחרים לפיצוי יסף מאחר ולא עבדנו עליהם, מעבר לשיחלוף הבסיסי שמתבצע מידי יום ללא קשר לאימוני התנגדות).
אם אני עובד על כמה שרירים באותו יום, החומצות אמינו שהולכות לפיצוי יסף צריכות כביכול "להתחלק" בין השרירים. לא?
לכן לפי התיאוריה הזאת, הגדילה של שריר שעבד פעם אחת בשבוע צריכה להיות מוגברת לעומת שריר שעבד עם עוד כמה שרירים באותו אימון כי אנחנו מנצלים יותר חומצות אמינו לבניית השריר.
האם זה עובד ככה בכלל?
יש בזה היגיון, או שזאת סתם פנטזיה?
מעבר למחקרים שבדקו ומצאו שסניטזת חלבונים מוגברת ומאזן חנקתי חיובי נשמר עד 48 שעות לאחר האימון, האם יש מחקרים שבדקו את הטענה שלי?
__________________
מדריך חדר כושר, מוסמך וינגייט
|