ציטוט:
|
פורסם במקור על ידי Carnivore
חשיבותו של "חלון ההזדמנויות" המיסטי, שלכאורה פותח שעריו ל-23 דקות ו-14 שניות מסיום האימון, מוערכת יתר על המידה.
מה שיקבע בסופו של דבר את איכות וקצב ההשתקמות של רקמת השריר שנפגעה - תלויה בסופו של דבר במאזן החנקתי המצוי בגופך לאורך כל שעות היממה. אם צרכת חלבון וקלוריות בכמות מספקת - אין מקום לדאגה, שריריך הרעבים לא יטרפו עצמם לדעת גם אם לא תסופק להם מנה של חלבון מיד בתום האימון.
אם נסב את התשובה שלי לפן המעט פונקציונלי יותר, אציין שאני כן רואה חשיבות מרובה בהקפצת רמות האינסולין מיד בסיום האימון, בכדי לסתור את המצב הקטבולי אליו דרדרת את גופך בזמן האימון -
צריכה של פחמימה בעלת ערך גליקמי ואינסולנמי גבוה, כגון פירות יבשים או גלוקוזה, תוביל לסטטוס התאוששות עדיף ותסייע בניתוב משאבי הגוף לפעילות אנאבולית רצויה, כמו גם תאוכסן ברובה מחדש כגליקוגן.
|
תומך,כל עוד אכלת טוב לפני האימון והמאזן החנקתי חיובי אין ממש חשיבות לצריכת חלבון מיד בתום האימון.הגוף לא יבנה יותר שריר כתוצאה מכך.
הדבר היחיד שעולה לי בראש שחלבון אחרי אימון יכול לעזור זה בסינטזת גליקוגן,מה שגם לא בהכרח קריטי כל כך למתאמנים אנארוביים,אלא יותר למתאמנים אירוביים שביצעו פעילות שדיללו את מאגרי הגליקוגן מאוד,במצב כזה יהיה עדיף לצרוך מיד אחרי האימון חלבון בתוספת פחמימה בעלת ערך GI ו II גבוה, לדוגמה דקסטרוז.