שיחקת אותה. קבל במוניטין.
עכשיו כמה שאלות:
1. הבנתי שאם אני מעלה את כמות האשלגן אז צריך גם להעלות את הכמות של הנתרן על מנת לשמור על איזון ביניהם. וגם כתבת שם שלפעמים יש לתסף בשניהם בו זמנית [שוב מאותה הסיבה - שמירה על האיזון], אך הבנתי גם שהאשלגן סופח נוזלים לתוך התא ואילו הנתרן מחוץ לתא. במידה ואני אתסף אך ורק באשלגן ואמעיט בנתרן, האם פעולה זו תהיה חכמה?
2. במידה ואני שותה המון מים ביום, האם רצוי להעלות את כמות הנתרן? הרי כתבת שספיחת נוזלים יכולה להתרחש במידה ואני שותה המון מים וממעיט בנתרן אז הפעולה תהיה הפרת האיזון בין הנתרן והאשלגן וכתוצאה מכך ספיחת נוזלים. האם תוכל לחדד את הנק' הזו? כי לא כ"כ הבנתי.
3. ציטוט מהמקור שהבאת:
ציטוט:
|
פורסם במקור על ידי gal.T
הקריאטין הזה, אחרי 15 שנה של שימוש, עדיין נשאר תעלומה די מצחיקה.
אין הוכחה חד-משמעית כי פחמימות מכל סוג, או משהו שקשור לפחמימות, ייעלו את ספיגת הקריאטין בשרירים. הידע המחקרי שעומד כיום לרשותינו לא נותן מספיק "לגיטימציה" לנושא הזה, אך מבחינתי, עדיף להסיר את הספק בנוגע לנושאים שיכולים לעזור, אך גם לא להזיק. מחקר (1) in vitro (חוץ גופני), מצא שלאינסולין לא הייתה שום השפעה על קליטת קריאטין ברקמות שריר במבחנה, ומציע הסבר חלופי בכך שנשאי קריאטין הם תלויי סודיום (נתרן) וככל הנראה תכולת הסודיום בפחמימות היא זו שגרמה לקליטה היעילה יותר של הקריאטין, ולא האינסולין עצמו (יש משמעות גדולה לשמירה על רווית תאים בגוף, במיוחד בחיטוב. אני אדבר על כך בעתיד). שמעתי על מחקר in vivo (תוך גופני) מסויים שמצא שכן יש השפעה לאינסולין על ספיגת קריאטין בשרירים, אך לא בדקתי את זה ואני די חושב שזה קשור למחקר הבא. מחקר (2) מצא שכדי שאינסולין ישפר את ספיגת הקריאטין בתאי השריר הוא צריך להיות ברמות גבוהות מאוד, שאינן אפשריות בצורה פסיולוגית טבעית. כלומר, אלא אם כן יש משאלת מוות בידכם, אינסולין הומלוג בהישג יד, ואתם חושבים שזה שווה את זה, אז לכו תשתגעו לכם.
אז זה או הנתרן, או האינסולין, או כלום. תעשו עם זה מה שאתם רוצים.
גל.
***
1. Willott CA, Young ME, Leighton B, Kemp GJ, Boehm EA, Radda GK, Clarke K
Creatine uptake in isolated soleus muscle: kinetics and dependence on sodium, but not on insulin
2. G. R. Steenge, J. Lambourne, A. Casey, I. A. Macdonald, and P. L. Greenhaff
Stimulatory effect of insulin on creatine accumulation in human skeletal muscle
קרדיט קטנטן ליוסי.
|
ועוד משהו:
ציטוט:
גל, משה או כל מישהו אחר שמבין, מספר שאלות בקשר למיתוסים בנוגע לקראטין.
המיתוסים:
א. צריך לעשות העמסה של קריאטין.
האמת? מחקרים גילו שהעמסה אינה תורמת דבר (אולי מלבד רוויה מהירה קצת יותר של קריאטין בשריר).
ב. צריך לצרוך קריאטין עם פחמ' עם אינדקס גליקמי גבוה.
האמת? פחמ' עם GI גבוה לא עוזרות לספיגה של קריאטין. (יכולה דווקא לזרז המרה לקריאטנין)
ג. אם צרכנו 5 גר' קריאטין טהור זה מה שנקבל.
האמת? בגלל הערבוב עם המים והפגישה עם מיצי הקיבה, חלק גדול מהקריאטין הופך לקראטינין ולכן רובו הגדול של הקריאטין כלל לא מגיע לשרירים. ד"א אם זה נכון למה לא כולם לוקחים קריאטין בקפס' ?
האם באמת כל אלה מיתוסים או שמשהו פה לא מיתוס?
|
בהודעות שם לא ממש סתרת את הנ"ל וגם בהודעה העליונה אף ביססת את א', אבל הדברים הנ"ל בכלל לא מסתדרים לי.
הרי דובר לא פעם כי שילוב של פחמ' עם GI גבוה תורמת לספיגה של הקריאטין וזה גם כתוב בכל המאמרים באתר.
יש מצב שדובר על זה פה ושם בפורום, האמת שאף פעם לא כזה התעניינתי כמו שאני מתעניין היום. אני אשמח אם תוכל לענות לי ו\או להפנות אותי למקורות שיאירו את עיני.
תודה מראש!
דימי.