ציטוט:
|
פורסם במקור על ידי gal.T
זה צעד מאוד פזיז ומסוכן לצאת בהצרה ולהמליץ לאנשים להגביר את צריכת הנתרן בתזונתם.
כמויות הנתרן שהגוף צריך הן אינן גבוהות למדי, אך הכמויות שבאוכל כן. אפילו בתזונה עם דגש על מזונות לא מעובדים, בכמויות האוכל שאנו אוכלים, זה קל מאוד להפריז. כמות גבוהה של נתרן, ללא דגש על אשלגן (שלא ראיתי אותך מדגיש בציטוט) ועל היחס בינם (מחקרים מצביעים על 5\1 לטובת האשלגן) אכן תגרום לספיחת נוזלים ועלייה בלחץ הדם.
לגבי הפתרון שלו, שתייה -מופרזת- של מים אכן תגרום לאפקט משתן, ביחד עם הורדת רמות הנתרן ע"י סילוקו בשתן (להורידו יותר מדי זה גם סכנה = היפונתרמיה), -אבל-, כך גם יקרה לשאר המינרלים; האשלגן (היפוקלמיה), והסידן בין החשובים. ככה שהפתרון שלו הוא חרב פיפיות לא קטן. *וצריכה גבוהה של נתרן תגביר את פליטת הסידן מהגוף גם בלי שום קשר.
לגבי יתרונות, כן, התנפחות היפו-אוסמוטית של התאים אכן נראתה בכמה מחקרים כבעלת השפעה על כל מיני פקטורים כגון; פרוטאוליזה, ליפוליזה ולתהליכים הקשורים בגליקוגן. יש הרבה תאוריות מאחורי הגדלת נפח התאים (Cell swelling), ואני דיברתי בעבר על כך שהדבר היחיד שהוכח כחשוב בספיגת קריאטין הינו הנתרן (נשאי הקריאטין תלויי נתרן) ככה שיש דברים בגו. אבל זאת המלצה מסוכנת הדורשת דיוק מספרי (לגבי הנתרן, השתייה) ויחס לשאר המינרלים ולעוד פרמטרים חשובים. תבדוק את המקורות שלך לפני שאתה מתחיל ללמוד מהם, להבא.
גל
|
לא לקחתי את הדברים כמובן מאליו, בגלל זה פתחתי על הנושא דיון ורציתי לשמוע מאנשים כמוך דיעה בעיניין.
מס' שאלות:
1- האשלגן "מנתרל" את הספיחת נוזלים? כלומר במידה ואני צורך יחס של 1\5 בין אשלגן לנתרן, אני לא אספח נוזלים?
2- בקשר לשתיה המרובה - האם שתית כמויות גדולות של מים [לא אסטרונומיות כמו שיש במאמר] אכן יכולה לתרום באי ספיחת נוזלים?
3- תוכל לחדד את הקשר בין ספיחת הקריאטין לנתרן?
תודה מראש :]