ציטוט:
|
פורסם במקור על ידי Bullet
אבל איך אני לא מבין איך!!!
זה הכל תרמודינמיקה!!! X קלוריות נכנסות לשריר,
השאר הולכות לשומן לא? מה, המוח אוכל אותם???
|
מילת המפתח כאן היא חסינות\רגישות נמוכה לאינסולין. זה נכון שיש כמות קלוריות שהגוף צריך על מינת לבנות שריר, אך אתה צריך לזכור שאלה הם תהליכים שמתרחשים במקביל במהלך היום. בניית שומן, פירוק שומן, סינטזה ופירוק של חלבונים. השליטה כאן היא קלורית, זה נכון, אך בעיקרה הורמונלית. תיקח גוף עם רגישות לאינסולין מצויינת בתאי השריר והכבד, חסינות בתאי השומן, רגישות גבוהה לקטכולאמינים באדרנוצפטורים, לאנדרוגנים ברצפטורים האנדרוגנים, ברצפטורים האסטרוגנים, רמות נמוכות של גלוקוקורטיקואידים, וכן הלאה... במאזן קלורי מאוזן, אנו לא נראה הבדל משמעותי, אך כאשר אנו נכנסים לאובר-פידינג, העניין כאן משתנה.
תחשוב על זה כעל "תחרות" מסויימת. נטייה גופנית להשמנה, עם זה יחסי הורמונים ורגישות\חסינות של קולטנים מסויימים בגוף לכיוון המסויים הזה, ובסוף היום לאחר כל תהליכי הפירוק והבנייה הללו, יותר קלוריות הושקעו בסינטוז רקמות שומן ופחות בשריר. וכאשר ניקח גוף עם נטייה לאגור קלוריות בשרירים, הנטייה בסוף היום תהיה לכיוון הזה. הLCB פשוט בא לפתור את אותה הבעיה, לאותם אנשים ספציפית. הפחתה של הפחמימות למצב שהגוף שלהם מתמודד אתן בצורה יפה, ללא בעיות של תנגודת לאינסולין (גלוקוז נשאר בדם, הגוף מייצר יותר אינסולין כדי להתמודד עם הרגישות הנמוכה של GLUT'S), ואנו מקבלים שליטה אנרגתית יומית יותר מאוזנת.
גל