|
פורסם במקור על ידי gal.T
א. לגבי הסויה, זהו נושא מאוד שנוי במחלוקת, עם מיתוסים (כרגיל), הגזמות, ומשתנים שונים שמשפיעים על המשוואה.
סויה מכיל כמה סוגים של פיטו-אסטרוגנים (סוג של פיטוכימיקל, פיטו = מן הצומח), כאשר לכל אחד מהם יש תכונות אסטרוגניות שונות. הפיטואסטרוגנים העיקריים בסויה הם Genistein ו Daidzein. האסטרוגן Daidzein נראה ניטרלי בפעולתו, ככה שאין לו יכולות אסטרוגניות ולא אנטי-אסטרוגניות בגוף האדם, וGenistein נראה כאגוניסט של הרצפטורים של האסטרוגן (ER). לפחות בחיות ובמודלים חוץ גופניים (in vitro), גניסטיין לבדו הוא אגוניסט לER, כאשר עם האסטרוגן הפעיל אסטרדיול, החזק בפעולתו, גניסטיין דווקא נקשר לER וחוסם את פעולת האסטרוגן (כמו נולבדקס, כלומד, או כל SERM אחר). עיין במחקר הזה (1).
ועכשיו לבעייה, מעבר לכך שאין כאן הרבה מחקרים חד משמעיים, לא ידוע למדע באילו רמות של אסטרוגן הפעולה האנטגוניסטית של גניסטיין מתרכשת, ובאילו רמות הוא פועל כאסטרוגן. מחקר אחד מצא שאצל נשים לפני המחזור (premenopausal), כאשר רמות האסטרוגן גבוהות, אנו נראה פעולה אנטגוניסטית, ואילו אצל נשים לאחר תקופת המחזור (postmenopausal), כאשר רמות האסטרוגן דומות בממוצע לגבר, הוא פועל כאגוניסט. ככה שאצל גברים, עם רמות אסטרוגן נמוכות, הסיכויים הם שהגניסטיין יפעל כאסטרוגן מאוד חלש, בעוד שבמצבים בהם רמות האסטרוגן גבוהות (בגלל טסטוסטרון גבוה בעיקר), הוא יחל לפעול כאנטי-אסטרוגן ברצפטורים.
אז בנוסף לכך שההבדלים כאן הם לא כלכך משמעותיים, ושבמצבים של עודף אסטרוגן הסויה דווקא יאזן את העניין, אין שום בעייה בקצת אסטרוגנים אצל גברים. זה הורמון עם הרבה יתרונות. גם אם אני לא טועה, אופטימום הוציאו את הפיטואסטרוגנים מן המוצר, אני מניח שהוא איזולט, אבל צריך לבדוק את זה.
ב. אני לא מבין מה זה משנה לך סוג החלבון, בנימוק של- "הארוחה הבאה שלי 5-6 שעות אחרכך". לא רק שמהירות ספיגת החלבון לא משנה כלכך, אתה מדבר איתי על גיינר, כארוחה שתכיל הרבה פחמימות ושומנים, ככה שזה ממש לא רלוונטי סוג החלבון שבפנים. גם אתה תמיד יכול ללגום אותו לאורך יותר זמן.
גל
***
1. Life Sci. 2002 Jul 12;71(8):865-77. Inhibition of estrogenic stimulation of gene expression by genistein. Ratna WN.
|