כן, באמת שרשור נחמד, המסביר בעיקר את השפעותיהם של "שורפי השומן" השונים, וכיצד זה משתלב עם כל טקטיקות ההרזיה של הורדת הרגישות לאינסולין.
התשובות לשאלותיך נמצאות בשרשור, קפה מכיל קפאין וחומרים אחרים בעלי השפעה שונה. זה בדיוק העניין שדיברתי עליו בשני השרשורים האחרונים. 250 מ"ג קפאין מכמה כוסות קפה, או מכמ' של קפאין מרוכז יהיו בעלי השפעות שונות. תקרא את מה שכתבתי לעומק.
לגבי מסקנות חדשות, לא ממש... היתרונות של הקפאין, או כל חומר אחר הממריץ את מערכת העצבים הסימפטתית, מבצע פעולה אגוניסטית לקולטני בטא, או\ו אנטגוניסטית לקולטני אלפא, בנוסף להורדת הרגישות לאינסולין, ידועים מאז ומתמיד. לתקופת המאזן השלילי בלבד. מה שהבהרתי כאן, זה את הבלבול בין המחקרים שמראים שיפור (ולכאורה, מניעת סכרת II), לבין המחקרים שמראים ירידה ברגישות לאינסולין בעת צריכת קפה (לא קפאין). כאשר הבלבול הוא עקב משך זמן צריכת החומר (צריכה כרונית של שתייני קפה, אל מול צריכה בסייקלים), והסבילות של הגוף לחומר, שמשתפרת עם הזמן. דיברנו בעיקר על איך הרגישות הנמוכה לאינסולין משתלבת במאזן השלילי, והרגישות הגבוהה להורמון, תהיה אידיאלית בתקופת עלייה במסה (אידאלית, אנו נרצה רגישות בשרירי השלד, וחסינות בתאי השומן. לא בר ביצוע).
גל.
|