יואב,
אתה צריך לקרוא יותר על הSNS, ועל ההשפעות של הקטכולאמינים ורמות גבוהות של חומצות שומן חופשיות בדם על הרגישות לאינסולין. אני ממשיך לחדד כי, אנו מדברים על מאזן -היפוקלורי-. יש לך בעייה בהבנה של "סדר הגודל" של התהליכים וגבולותיהם.
קפאין לא יגרום לתהליכים הללו להוביל למצבים שאתה מתאר, בדיוק כמו עם הורמון הגדילה למשל. אנו לא מדברים כאן על תנגודת לאינסולין ברמה של סכרת, אלא על רמה המותנת בחומר אקסוגני. כאשר תבחר בדיאטה עם כמות גבוהה של פחמימות, הן ישפרו את הרגישות לאינסולין בגלל מאגרי הגליקוגן שמדוללים, במידה כזו או אחרת, במאזן שלילי. זה נכון שתנגודת חמורה לאינסולין, בנוסף לגלוקוז בדם יגרמו לבעיות, אך זה לא המצב והסיבות לתנגודת הן שונות. אולי המונח "הנמכת הרגישות לאינסולין" יהיה יותר מתאים.
אותם חומרים, שהם בעצם הנושא, מבצעים את פעולותיהם הליפולטיות על ידי ניוד ופירוק גבוה של שומן (בטא אגוניזם ואלפא אנטגוניזם). כידוע, רמות גבוהות של חומצות שומן חופשיות בדם מורידות רגישות לאינסולין, וכך המצב.
המציאות היא שרגישות נמוכה לאינסולין בדיאטה, אם זה על ידי כמות נמוכה של פחמימות וגבוהה בשומן, או חומרים שונים, היא מצב רצוי (בעיקר שנתקעים). זה חלק מהמנגנון שבו עובדים הקטכולאמינים (בSNS, נוראדרנלין) והחומרים שמפעילים אותם, והמנגנון שמפחית את השימוש בחלבונים לאנרגיה. אם מדברים על דיאטה גבוהה בפחמימות, המצב קצת משתנה. אנו לא נגיע למצב התנגודת הגבוהה עם פחמימות, כמו שנראה בדיאטה ללא הפחמימות, כי זה בעצם מנגנון הפעולה - שינוי במקור האנרגיה העיקרי. אך כמו שאמרתי לך בהתחלה, זה עניין יחסי של סדר גודל. בדיאטה מרובה בפחמימות ההשפעה תהיה יחסית לאותה דיאטה, אך היא עדיין תייעל את כל היתרונות האנטיקטבוליים לשרירים, בנוסף להתגברות על הקשיים בניוד ופירוק שומן (אך כאן נצתרך להגיע לאווירה נמוכה באינסולין - אירובי על הבוקר למשל).
תקרא על פעילויותיהם של החומריםם שצינתי, בנוסף לכל נושא האדרנוצפטורים, הקטכולאמינים, וההקשר של האינסולין.
גל.
|