[EliC]

פורסם במקור על ידי motherfuckerscreamer

אהבתי את הגישה שלך מאוד. היא מובילה אותי בהרבה דברים בחיים.

אבל בוא אני ישאל אותך שאלה הפוכה, איך אתה יודע איך תרגיש בגיל 50 על משהו שעשית בגיל 20? לפעמים המחשבה הזאת, שנראית על פניו מחשבה ארוכת טווח, היא לפעמים זמנית.

הרי אני מדמיין לעצמי שבאיזשהו סטג' בחיים שלך, אתה הולך להתמסד לתוך עבודה, להקים משפחה, להביא ילדים לעולם, זאת אומרת אתה מגיע לנקודה בחיים בה... החיים שלך סובבים לא רק אותך. אז אחרי שיש לך את כל "החבילה" הזאת ביד, ואני מקווה מאוד שזאת תהיה חבילה בריאה וטובה שתקנה לך אושר יותר מכל דבר אחר, איך אתה בכלל יכול לחשוב על השאיפות האישיות שלך.

לא משנה כמה אתה חזק, פיזית ונפשית, אתה תהיה חייב לוותר על משהו למען משהו בשם האהבה, הקרבה, או אפילו בשם החיים.

כמובן שיש חרטות.
לא סתם ראית שם מישי שהייתה בדיכאון חודש וחצי ותלתה את עצמה, כנראה גם בגלל בעיות פסיכולוגיות עם דימוי הגוף או הדרך שעברה.