1) כמות המתאמנים פה בארץ קטנה בהרבה מהכמות בארצות הברית, רוסיה ויפן.
אם פה בכל המדינה יש נגיד 100,000 מתאמנים, אצלהם זה במיליונים, אז היחס לטובתם.
(המספרים הם רק לצורך המחשה)
2) כלכלית הרבה יותר נוח להתאמן שם, גם מבחינה תזונתית וגם מבחינת מכוני הכושר שהם גם זולים בהרבה וגם בכמה רמות למעלה.
3) שם הספורט מפותח הרבה יותר, הרבה פחות מיתוסים והרבה יותר ידע, לא פותחים עיניים על אבקות חלבון ומקשרים את זה לסטרואידים כמו פה בארץ שאפילו הרופאה שלי מאשימה את האבקות בכל בעיה רפואית שתפקוד אותי בעשרים שנה הקרובות.
כמו כן הרבה פחות מיתוסים על אימון בגיל מוקדם, על זה שסקוואטים זה מזיק וכו'.
4) המודעות והשכיחות של השימוש במזרק שם היא הרבה יותר נפוצה.
בחלק מהדברים אני צודק יותר ובחלק פחות, זאת רק דעתי הצנועה.
אני פשוט לא חושה שליחס חלבון פר משקל גוף יש השפעה כל כך קיצונית ביחס לדברים שציינתי.
ודרך אגב זה בדיוק אותן סיבות שהם טובים מאיתנו בכל שאר ענפי הספורט.
__________________
באדיבילדינג זה לא תחביב, זו מחלה נפשית.
Eitan Davidovich
מדריך חדר כושר מוסמך מטעם וינגייט.
עוזר גם בפייסבוק.
|