מה שאריאל אומר זה אינדיקטור מטעה כי לא כל אדם מרגיש את הגוף שלו טוב, לוקח שנים להבין איך הגוף שלך מגיב לדברים שאתה עושה.
יש בדיקות אצל הרופא, ממונן ע"י כללית לפי מה שאני יודע.
ויש בדיקה של טעות ולמידה:
מתחילים מ40 30 30 כלומר 30 חלבון 30 שומן 40 פחמימה: אם אתה משמין,אתה מוריד את היחס,אם אתה סבבה את מעלה (שומן מינימום 15%), אם אין לך רגישות יכול להיות שתגיע ל-60% גם, למרות ש55% מספיק ברוב בדייטות גם לאנשים שהמטבוליזם שלהם מפציץ עם פחמימה.
שיטת טעיה ולמידה היא הכי טובה כי ככה אתה לומד לחיים אם לגוף שלך יש עמידות לאינסולין.
עמידות לאינסולין זה לווא דווקא דבר טוב אביא לך דוגמא שקראתי באיזה אתר על זה:
באפריקה התושבים חיים על אוכל עשיר בפחמימה ודל בשומן ולכן הגוף שלהם מתרגל לעיכול פחמימה(עמידות לאינסולין), וכאשר הם עוברים לדייטה עשירה בשומן רווי או לא רווי הם משמינים כי האנזימים שבגוף רגילים לסוכרים, וצריכה יתר על המידה של שומן תגרום להשמנה.
לעומת זאת יש לך את האנשים שגרים בארצות הקרות:קנדה ואלסקה.
אסקימוסים לדוגמא: הדייטות שלהם עשירות בשומנים(מוצרי ים,חיות), והגוף שלהם רגיל לעיכול של שומן והפיכתו למקור אנרגיה זמין וטוב ולכן כאשר הם עוברים לtypical american diet שברובה מלאה פחמימות, הם משמינים בגלל רגישות לאינסולין.
אותי זה דווקא עניין כשקראתי את זה ומאז הפסקתי להסתכל על עמידות לאינסולין כדבר טוב-אלא כאמצעי אחר להשרדות.
|