אני מבין מין הסתם שיש הרבה פקטורים, רק רוב האנשים לא מתאמנים רציני מספיק,לא עושים אירובי,וממלאים את עצמם בפחמימות יתר על המידה (יותר קל לאכול 300 גרם אורז או לחם מאשר טונה או סלט).
הקטע הוא שיש אנשים שלא מתאמנים, ואוכלים פחמימה יתר על המידה ולא משמינים ויש את האלו שמתאמנים אוכלים קצת ומשמינים (ופה הקטע של הגנטיקה בולט במיוחד), מאגרי הגליקוגן בערך 400 גרם, שממש קל כביכול למלאות אותם אפילו אם אתה מתאמן עם משקולות (רוב האנשים לא משקיעים באירובי).
השיטה של הסומוים היא השיטה האולטימטיבית להשמנה: קמימ בבוקר, מפוצצים את עצמם באורז, האינסולין עולה דרסטית בגלל הפיטום העצמי והמטבוליזם יורד,ואחרי זה הולכים לישון לכמה שעות כדי שהמטבוליזם ירד עוד יותר וכך הם ישמינו יותר.
אני פשוט חושב שיותר קל לאכול 300 גרם אורז ואולי אחרי זה גם להרגיש רעב מאשר 300 גרם טונה או אפילו אבוקדו (שומן יותר משביע בגלל calorie density כביכול).
וigor תאמין לי אתה לא יודע למי ולמה להקשיב, כל תזונאי האליטה בעולם הם עם דרגה בתזונה ו\או אימונים ואתה לא יודע למי להאמין או מי עומד מאחורי תעשיה זו או אחרת כמו תעשיית בשר,גבינה,חלב או מאמן טבעוני כביכול.
Dr atkins דוגמא טובה לרופא אם הרבה מאמרים וספרים רבי מכר- למרות שמבחינה תכנית הlow carb diet שלו מביא לכישלון בטווח הרחוק.
אני מנסה לקרוא סופרים שלא דוחפים אבקות,מוצרים נלווים ואפילו ויטמינים: מאורו פסקל דוחף את הlow carb meals שלו, אורי חופמלקר תזונאי ישראלי מאוניברסיטת ירושלים דוחף אבקות חלבון,גק שלם דוחף מולטי ויטמינים ועשרותת סוגים של תוספים (feed your genes right) כאילו אדם לא חי בלי כל החרא הזה לפני זה.
Tom venuto וwill brunk רק ממליצים ולא דוחפים ובין היחידים שבאים עם ראש פתוח ואפילו אומרים שאבקה לא תחליף אוכל וכו, לכן אני מאמין להם יותר מאשר לסופרי סרק.
בספרים של tom venuto הוא ממליץ לראות עד כמה הגוף רגיש לפחמימות ולהוריד\לעלות את הפחמימות בהתאם.
|