ציטוט:
פורסם במקור על ידי גל ציון-פור
התשובה לכמות המירבית שהגוף יכול לספוג בבת אחת, היא בעצם מורכבת יותר.
מכיוון שתהליך ספיגת המזון במערכת העיכול הוא תהליך מורכב שמשלב כמות לא מבוטלת של הורמונים ומסרים מכאניים ועצביים, קשה לתת תשובה חד-משמעית, אבל הניסוח הבא הוא אולי המדוייק ביותר.
יכולת ספיגת החלבון מהמזון תלויה במצב הצבירה שלו (מוצק לעומת נוזל) ובכמות השומן שבמזון.
בואו נעשה השוואה בין 300 גרם סטייק אנטריקוט (מוצק שמכיל 16% שומן וכ-80-90 גרם חלבון)
לבין אותה כמות חלבון מאבקת חלבון מי-גבינה(נוזל שמכיל עד 5% שומן).
כאשר אנחנו אוכלים את הסטייק, מערכת העיכול שלנו (באמצעות מסרים מכאניים, עצביים והורמונלים) יודעת לווסת את קצב שחרור המזון לזרם הדם ולכן החלבון אינו "מתבזבז" אלא מוזרם לגוף אפילו בזמן ממושך שיכול להגיע עד 10 שעות.
לעומת זאת, כאשר נצרוך את אותה כמות חלבון מאבקת חלבון, הספיגה תהיה מהירה מאוד (בגלל מעקף של מרבית המסרים ממערכת העיכול) ורובו של החלבון לא ילך לבניית שריר. לאן הוא ילך? התשובה בסוף המאמר הבא:
http://www.israelbody.org/index.asp?...ryid=81&page=1
בברכה
גל |
מדהים כמה חשבתי שזה מורכב, אז אם למשל אדם כלשהו שעובד בעבודה מאומצת (פיזית) הדבר הנ"ל יכול לסייע לו? , בהתחשב בזה שרוב חומצות האמינו יתחמצנו לצורך יצירת אנרגיה.