ציטוט:
|
פורסם במקור על ידי Nimrod
מה אתה קיד על ud2 ש4 ימים בשבוע אתה אוכל מעט ל3 ימים בשבוע אוכל הרבה, אבל בימים שאתה אוכל מעט יש ירידה בכל ההורמונים חוץ מgh?
גם יפגע?
כי אני ממש רוצה לעשות ud.20 4 שבועות אחרי הpmsf.
אגב, בקשר לpmsf , עושים אותה עם מולטי ויטמין אז מחסור ב:
ברזל, אבץ, מגנזיום, זרחן, סידן, חומצות שומן וחומצות אמינו חיוניות
לא מדוייק.
ברזל - במולטי
אבץ - במולטי
מגנזיום : במולטי
זרחן : במולטי
חומצות שומן יש לך 6 גרם אומגה 3 שזה לא מספיק אבל זה לא כלום.
חומצות אמינו לא חסר בדיאטה הזאת 
סידן? אני אישית צורך כ500 גרם קוטג' 0.5 אחוז ביום בדיאטה הנ"ל. |
זה לא רק קשור לצריכה התזונתית, אלא למטבוליזם ולאיבוד המלחים/ח.א/ח.ש. למשל, דיאטה דלה מדי בקלוריות תגרום להפרשת סידן מוגברת מהעצם ומאזן סידן שלילי, גם אם צריכת הסידן התזונתית היא מספקת. כנ"ל לגבי צריכת החלבון. כשיש מעט מדי קלוריות, ולא בהכרח מעט מדי חלבון או מיקרונוטריאנטים, הסכנה לחסרים תזונתיים ותת-תזונה גדולים יותר. גם אם תיקח מולטי ויטמין ותאכל מלא ירקות, אך הצריכה הקלורית תהיה נמוכה מדי, אתה עלול לפתח malnutrition וחסרים בויטמינים ומינרלים ואיבוד חלבון שריר. נכון, דיאטה עשירה מאוד בחלבון וירקות תמתן את הפגיעה התזונתית ואיבוד השריר והכוח ותועיל לרמות הויטמינים והמינרלים, אך עדיין תתבצע פגיעה.
שוב, זה מאוד תלוי בכמות הקלוריות. קלוריות, או אנרגיה, והמאזן האנרגטי משפיעים על מטבוליזם. שוב, זה לא רק ה-intake (צריכה) אלא גם ה-expenditure (ההוצאה). אם אדם "מפריש" מהגוף 2000 מ"ג סידן, ומכניס רק 500~ מ"ג (מ-500 גר' קוטג' 0.5%) הוא נמצא במינוס של 1.5 גר' סידן ביום, שזו כמות משמעותית (למעלה מ-500 גר' סידן בשנה, או 5 ק"ג
סידן מהעצם ב-10 שנים, בלי לחשב את שאר מלחי העצם, כגון זרחן למשל, שאובדים בהגבלה קלורית, וזו כמות משמעותית). ילד נורמלי בגיל ההתבגרות צריך לעלות איזה 5 ק"ג+ מסת עצם בשנה, ולא לאבד כל יום גר' מסת עצם שמצטברת ל
ירידה של חצי ק"ג בשנה (שלא לדבר על איבוד שריר מוגזם), וללא עליה כלל.
נכון, פה מדובר בהשפעות לטווח הקצר, אך עדיין - גם תקופה קצרה פוגעת במטבוליזם העצם והשריר, ויכולה לגרום לנזקים תזונתיים. שוב, כנראה שחזרה לאכילה נורמלית ותקופות refeeding ממושכות ימזערו את הנזקים, ואולי אפילו יהפכו אותם לבלתי-נראים, אבל זה צריך להעשות בצורה מאוד זהירה, שכן overfeeding פתאומי פשוט יוביל לאגירת נוזלים ושומן מוגברים, וסופו של דבר למשקל גוף גבוה יותר מלפני תחילת הדיאטה, וזה מצב של "דיאטת יו יו" (כדאי לקרוא את הטיפ שלי בנושא). לכן, שוב - בשביל להמנע מהנזקים המטבוליים, התזונתיים וההורמונליים, ומה"שיקום" הממושך, בגיל הזה כדאי פשוט לאכול דיאטה מאוזנת ומתונה יותר, המכילה כמויות הגיוניות של חלבון, שומן, פחמימות, ויטמינים, מינרלים, סיבים תזונתיים, פיטוכימיקלים ו
קלוריות.
ושוב, מתחת ל-900 קק"ל ביום בגיל ההתבגרות זה די הרעבה. אולי לא הרעבה מלאה, ולא צום טוטאלי, אך זה בהחלט יכול לגרום למצב של food deprivation ואותות "מצוקה" שאין מספיק מזון ואנרגיה בסביבה (ירידה במטבוליזם, רמות הגלוקוז, האינסולין, הלפטין, ה-IGF1 וה-T, עלייה ברמות הקורטיזול, הגרלין, הגלוקגון והקטכולמינים). ושוב, ילד מתבגר צריך לשאוף להיות במאזן אנרגטי חיובי מעט (או לפחות מאוזן יחסית, ולא גרעון או עודף של למעלה מ-700 קק"ל/יום), ואת זה לא ניתן להשיג ע"י אכילת 600 קק"ל ביום, אפילו ש"טוחנים" ירקות ירוקים ומעט גבינות/בשר.
אני, לעומתכם, הולך לאכול ארוחה גדושה וגדולה שתספק לי עוד איזה כמה מאות קלוריות. אני, למזלי הרב, לא מבצע דיאטות starvation ואוכל כמויות רציניות של מזון.
יואב