בגיבוש מגיע השלב שבו עוברים את העניין הפיזי. אף אחד לא יכול לעשות כל כך הרבה ביום (ובלילה) בלי להשבר.
אני ממליץ לך לשלב ריצות ארוכות עם ספרינטים תוך כדי בעליות ובירידות.
מתח, כפיפות בטן ושכיבות שמיכה.
אם זה לשייטת אז תתחיל להיות במים. לשחות, לצוף, להשאר במקום.
תעבוד על אוריינטציה.
מספר דוגמאות לדברים שעושים בגיבוש שייטת וטיס:
מסעות עם משקל (למרות שלא מומלץ להתאמן עם משקל). לנו עשו מסעות של 4, 6 ו10 קילומטר אם אני זוכר נכון (אחרי הכל עברו 5 שנים), ביום ובלילה.
ספרינטים.
חפירה - נותנים לך מעקה קטן שצמוד לקרקע ואומרים לך לעבור לצד השני בחפירה.
שחייה
להשאר במקום במים
משקפת שחורה - אתה צריך לשחות בכיוון מצוף כשיש עליך משקפת שחורה (אתה לא רואה דרכה). תצפיתנים בודקים כמה פעמים הורדת את המשקפת כדי לקבל אוריינטציה.
מבחינת כח גופני ריצות הן החלק המתיש ביותר.
חוץ מזה אני מניח שלכל גיבוש יש הכוונה משלו:
טיס - משחקי חשיבה פיזיים, מבוכים, עמידה בזמנים ולחץ מתמיד
שייטת - הרבה ריצה ושחייה
לגבי השאר אני לא יודע. אבל ריצה היא בהחלט פאקטור חשוב.
לא משנה באיזה גיבוש זה אם הוא נמשך יותר משלושה ימים ייסחטו לך את הנשמה עד שכל הכושר בעולם לא יעזור.
|