ציטוט:
פורסם במקור על ידי roni100
אבל אני עדיין חושב שגם אם ההשגחה אינה צמודה ומפוקחת באופן הדוק, אני חושב שהם לפחות בודקים אם רכיבי המוצר (כפי שהם מדווחים) כשרים, אני טועה?
|
בס"ד
אתה לא טועה. אבל חשוב לדעת ולזכור שבעם ישראל היו הרבה צדיקי אמת שאת הספרים שלהם שרפו באש, את כבודם רמסו, ואת תורתם לא קיבלו הרבה שנים עד שה' יתברך גילגל את הדברים אחרת. בינהם: הרמב"ם (רבי משה בן מימון), הרמח"ל (רבי משה חיים לוצאטו), רבי נחמן מברסלב ועוד הרבה צדיקים יקרים.
אבל היום כל אחד יכול לפתוח את הרמב"ם - הלכות עדות הלכה א' ולקרוא:
הרשעים פסולין לעדות מן התורה שנאמר - "אל תשת ידך עם רשע"
ובהמשך הלכה ד'...
ועוד יש שם רשעים שהן פסולין לעדות אע"פ שהן בני תשלומין ואינן בני מלקות
הואיל ולוקחים ממון שאינו שלהם בחמס פסולין שנאמר "כי יקום עד חמס באיש" כגון הגנבים והחמסנים אף על פי שהחזיר פסול לעדות
לפני כשבוע בפרשת "נח" היה ניתן ללמוד בצורה חד משמעית שגזלן או חומס, יכול להיות גם אדם מאוד נחמד שאפילו בבית דין אי אפשר לחייב אותו - אבל הוא עדיין גזלן.
וכך כתוב:
"ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפנהים והנני משחיתם את הארץ"
ומפורש בילקוט מעם לועז:
כי עשירי הארץ הם נקראים פני העדה... אבל היו גרועים משאר האנשים, ולכן הכל היו למדים מהם. ובראותם אחד מביא מטען של פירות לשוק כדי למוכרם ולהרויח משהו, הם הערימו עליו לאכל כל פירותיו בלי שיכול לתבוע אותם כלום. הכיצד? כל אחד מהם היה בא על ידו והיה אומר שהוא רוצה לקנות ממנו, ובעוד הוא שואל אותו בכמה הוא מוכר, היה הולך ואוכל מן הפירות, ואח"כ היה מחפש עילה שלא לקנות באומרו שאינם טובים, או שהמחיר אינו בשבילו.... וכל אחד היה עושה כך, הם היו מרוקנים אותו מפירותיו
ולא יכל לתבוע אותם מיד אחד מהם.... והם היו טוענים כן בפני הדיינים. וככל שבעל הדין היה צווח - אין אדם שיצדיק אותו.
אבל ה' יתברך היודע לבחון כליות ולב, יודע כי כוונתם לגזול!
לכל מי שעדיין לא הבין איך כל מה שכתבתי קשור לאבקת חלבון כשרה, מוזמן לשאול. אני מאוד רוצה ללבן את הנקודה הזאת ולהפיק ממנה את התועלת המרבית לכולנו.
שה' יעזור!
