כל הכבוד על זה שנאור עלה על המסלול, וזה הדבר החשוב - גם רוני קולמן הגדול התחיל את רצף הזכיות שלו באוליפיה בגיל 35, לפני כן הוא לא היה אפילו קרוב לצמרת בתחרות הנחשבת בעולם, כנ"ל דקסטר.
דברים לוקחים זמן ויש גם הרבה עניין של פוליטיקות, אם נרצה ואם לא - יש את הקטע של כבוד למתחרה שמתחיל לצבור רזומה וותק, ויש מתחרים שנותנים להם "לחכות בתור", זה אני אומר לכם באחריות.
צריך גם להבין שבארצות הברית יש אלפי מפתחי גוף שנהנים מתנאי פתיחה מעולים מבחינת ספונסרים וגישה לדברים הנכונים, דהיינו ידע וחומר, והספורט כל הזמן רץ קדימה - ככה שהתחרות היא באמת מטורפת.
ונאור אכן מעולם לא לקח אוברול, הוא גם לא התחרה באי אף בי בי - נאור זכה כמה פעמים בנאבא, ב 75 ואחר כך ב 82.
והינה למרות זה אני רואה שהוא עלה על המסלול, אולי זה מלמד משהו על המונופול שאדון פריג' מייחס לעצמו לגבי קידום ספורטאים.
בגדול נאור זיו הוא אחד האנשים החיוביים, הנחמדים, האדיבים, והראויים שפגשתי אי פעם בספורט הזה - אם יש מישהו שמגיע לו להצליח - זה הוא.
אני מחזיק לו אצבעות מכל הלב ובטוח שהוא יצליח בענק.
זו תהייה גאווה של כולנו.
__________________
מי שלא עבר חיטוב לתחרות - לא יכול להבין באמת מה זה באדיבילדינג מקצועי
ההבדל בין ספורטאי מתחרה(בכל רמה) לבין חובבן(בכל רמה) זה כמו ההבדל בין עזה לתל אביב: אין מקום להשוות
כל עוד שלא עלית לבמה, לפחות פעם אחת, לא עשית דבר וחצי דבר בספורט הזה
אני מעריך כל מתאמן, אני מעריך יותר את מי שמתמיד ומתקדם, אני מעריך הכי הרבה את מי שמעז- ומתחרה
סגן מר ישראל עד 82 קילו 2011, מר הצפון 2005 סגן מר ישראל עד 75 קילו 2006 סגן מר ישראל עד 75 קילו 2010
|