שאלה שמטרידה אותי הרבה זמן!-
 

כולנו יודעים שצריך לתת לשריר מנוחה לאחר גירוי אחרת לא נתפתח כראוי ואפילו נידרדר אחורה...
נכון?

אני לא מבין איך למשל אנשים שאיבדו את רגליהם מפתחים מאסה וכוח אדירים בידיים, שכן הם מפעילים אותם כל יום, כל היום?
איך מסבירים את הסתירה הזו? מתי השרירים שלהם נחים? והאם זה מנפץ את כל מה שידענו לגבי מנוחה וגירוי השרירים?

תודה לעונים ואני מקווה שזה יתפתח לדיון פורה ומאיר עיניים.

אני חושב שזה בגלל שביום יום הם לא עושים מאמץ פיזי אדיר בידיים.. זה כמו שאנחנו משתמשים ברגליים בשביל ללכת ביום יום והן גודלות מצוין עם האימונים

בטח שכן.. כל הניוד שלהם תלוי אך ורק בידיים..

וכל הניוד שלנו תלוי ברגליים והן עדיין גדלות...

כן אבל אין להשוות בין המאסה של הרגליים והמאסה של הידיים... העומס של כל הגוף מתחלק יופי בין השרירים העצומים ברגליים.. אבל כשאותו עומס הוא על הידיים- זה כבר יותר מדי..

אני חושב שהמונח מנוחה זה לא בגלל שאמנת ידים אז אסור לי לזיז את הידים בכלל בגלל שעבדתי עליהם והם צרכים לגדול אלא פשוט לשמור על מנוחה טובה בין אימון לאימון, ולא מנוחה כלכלית כי אפשר לראות שכן גודלים, דוגמה הרגלים, תקנו אותי אם אני טועה? לא?
וחוץ מזה זה ממש לא ראילי לעשות מנוחה כלכלית אומנם לא עצימה אבל אי אפשר מוחלטת זה פשוט בלתי אפשרי