מחשבות על פרישה.
 

את רובכם זה בטח לא יעניין. אני לא מתאמן הרבה זמן ואפשר להגיד שרק התחלתי.
לאט לאט אני מבין שהגוף שלי בכלל לא מתאים לכל הנושא הזה, פיתוח גוף, שזה בעצם הדבר היחיד שאני באמת אוהב לעשות. הגנטיקה שלי כנראה לי מי יודע מה, גוף קטן , גב מתעקם , כתפיים צרות , ידיים קטנות ורגליים עוד יותר , לגוף שלי קל לצבור שומן ובגלל זה אני טיפה עגלגל, גם אם אני יהיה על 5 אחוז אני יהיה עגול. אני מתאמן כבר בערך 5 חודשים שומר על תזונה נכונה תפריט מסודר אוכל הרבה, נותן אימונים טובים, לא פספסתי אף פעם אימון וכל אימון נתתי 100%, מרים משקלים שלזמן שאני מתאמן הם לא רעים בכלל, ישן בלילה לפחות 8 שעות ביום וכל זה ברוטינה שחוזרת על עצמה כבר 5 חודשים. הבעיה היא לא האסתטיקה של הגוף, ההפך השרירים בגוף מעוצבים יפה, אני פשוט מרגיש שהגוף שלי לא יכול להכיל שרירים גדולים, אני בן 17 כבר ואין לי כמעט שיערות על הגוף [ לא יודע אם זה קשור אבל זה טסטוסטרון לא? ]. אני יודע שאני נחשב עוד מתאמן מתחיל וזה לוקח זמן, אבל התוצאות שראיתי בזמן הזה שוות ל-0. עליתי בזמן הזה כס"מ אחד ביד - במשך חצי שנה ושוב אני אומר שאני מתאמן כמו חייה ואוכל כמו חייה.
אני כבר כמעט מתייאש, לראות את כל האנשים שמתאמנים בזמן שאני מתאמן ומשקיעים כמוני או אפילו פחות ממני מבאס אותי.

אני יודע שזו חפירה, אבל מה אתם הייתם עושים במצב הזה?

קודם כל, תזרוק את כל הכדורים שיש לך בבית, תעיף את מצלמת האינטרנט מהחלון ותהיה אופטימי.
ואם אתה אומר שאתה אוהב לעשות את זה, אז פשוט תעשה את זה ותהנה.
התוצאות יבואו עם הזמן, אל תסתכל על אחרים תתמקד בעצמך ובמטרות שלך.

אחי אני הייתי גם על סף פרישה, אבל מה לעשות אני מכור.
אחרי 10 ימים רצתי לחד"כ.. :):):):).

בכל מקרה אחי אל תתייאש, תמשיך להתאמן והתוצאות יבואו עם הזמן.

אשמח לראות את התוכנית אימונים שלך.

קודם כל תפסיק להשוות את עצמך לאחרים,אתה במכון בשביל עצמך,ולא בשביל אף אחד אחר.
אם אתה אוהב את התחום תתמיד בו ,אף אחד לא מצפה ממך להפוך למקצוען תוך יומיים,מעבר לכך ,אתה מתאמן יחסית מעט זמן ,עוד אין לך מושג מה באמת הפוטנציאל שלך כי עוד לא למדת איך הגוף שלך מגיב לסגנונות אימון שונים ולתוכניות תזונה שונות,כבר ראיתי לא מעט אנשים עושים אלף שינויים בתוכניות אימונים והתזונה שלהם ואז כשהם מצאו מה עובד להם הכי טוב הם גדלו בצורה מטורפת.

אני התקדמתי בקצב סופר איטי , אני ממש לא בנוי לזה, וגם כשהשקעתי הכל הגיע אחרי חודשים ארוכים או שנים... כל וריד שיוצא, כל שריר שטיפה מתבגר, כל קילו... הכל זה אחרי הרבה השקעה.
ובכל זאת אחרי שש שנים אפשר לראות הבדל די משמעותי מהגוף שלי כשהתחלתי , וזה עוד עם הפסקות וכו'. בשש שנים של השקעה אמיתית כנראה שלא הייתי נופל מאף אחד כאן בפורום ואולי במצב של מתחרה.
מצד שני, אני יודע שילד מוכשר יראה לפחות ויזואלית יותר טוב ממני אחרי 6-8 חודשים של אימון, כשאני נראיתי כמו גוש חסר צורה בשלב הזה...
אם באמת יש לך גנטיקה גרועה, אבל אתה אוהב את הספורט הזה, תוכל להתברג באיזה מקום נחמד באמצע. לא תהיה מתחרה מקצוען אבל בהחלט יראו שאתה מתאמן, עם ובלי בגדים.

יכול להיות שהתוכנית אימונים שלך או התפריט לא נכונים או שיש בהם משהו לקוי.
תראה לנו כאן את שתי אלו ונראה אם יש משהו לא בסדר בהם.

פיתוח גוף זה לא ספרינט, זה מרתון. תיתאמן, תאכל, תעלה עוד קילו ועוד קילו חודש אחרי חודש, תהפוך את זה לשיגרה, ואתה תיראה שבלי לשים לב, ובלי לחשוב על זה אפילו אתה תיתעורר בוקר אחד ותבין שאתה כבר 90-100 קילו ואתה לא פרייאר ביכלל.

תודה על התגובה , באמת עודד אותי קצת יותר.


הבעיה אצלי זה לא הזמן, אני מדבר איתך לפי מבנה הגוף. אני נפצע בקלות באימונים, הגוף שלי קטן אני נמוך מאוד שמנמן למרות שאני על אחוז שומן לא גדול. יש לי שריר והכל, אבל מבחינת הגוף אני לא יוכל להגיע למצב שיגידו " ואו " .

נגיד אתה ארבל, שהיית קטן ראו איזשהו "תבנית" של בודיבילדר?

חחחחחחח אחי זו לו הודעת התאבדות אני פשוט קצת מאוכזב, תודה על התמיכה.

שמע אחי אני כבר בן 17 ואני עדיין נראה כמו ילד בכיתה ט' מבחינת המראה. שוב אני מרגיש שהגוף שלי לא יכול להחזיק רמת שריר גדולה.

תבין דבר בסיסי - אתה מיתפתח לאט, אבל זה לא אומר שאתה עומד במקום. אז יקח לך 3 שנים לעלות 10 קילו? (סתם דוגמא), 6 שנים עלית 20 קילו? בגיל 23 אתה תיהיה אתה תיהיה בחור גדול מהסוג שלא יתעסקו איתו בפאבים. תחשוב קדימה, החיים ממשיכים גם אחרי התיכון.. (ככה שמעתי לפחות)

שמע אני מנוסה פי2 פחות שתיים ממך אבל בכל זאת אולי יש לי אולי גנטקיה ממוצעת כזאת לא גרוע ולא פצצה מה שכן שאני מתפתח נורא לעט למשל שיערות שחורות וכל זה התחיל לגדול לי לפני איזה חצי שנה(ושתבין שאני בין 15 וחצי כיתה י') ואני מהבחינה הזאת מתפתח נורא לעט כל דבר שיערות,מבנה גוף וכו'.. אולי גם אצלך זה ככה לדעתי תמשיך להתמיד כי אתה כבר אוהב את זה ורגיל אז למה לא?תואהב את הגוף שלך והוא יאוהב אותך! =]

בנסוף אם אתה רואה שבכלל לא הולך לך אז כנירא משהו לקוי כמו שאמרו פה, תנסה ללכת ליעוץ אצלך גיל או משהו(מנהל האתר)..

ממש ממש רחוק מזה ,התחלתי בכלל בתור שמן בהמה ,ואז נהייתי שחיף פצצות, רק אחרי שעליתי מסת שריר לכיוון ה80 קילו ראו שיש לי איזהשהו פוטנציאל, וגם זה היה גבולי.הדבר היחידי שמשך תשומת לב זה העובדה שלא היה לי קשה להעלות מסת שריר.

להיות שמן ושחיף זה לא התבנית שאני מדבר עלייה זה כולה הזנחה. אני מדבר איתך על איכויות השריר הגודל עצמו של הגוף [ נגיד עובי הגב, מרחק הכתפיים גודל הידיים והרגליים חזה לא עגול]
ברור שלא תראה אצל מישהו שמן את כל הדברים האלו, אבל לאחר שאתה מרזה ומתאמן כמות זמן מסויימת.סתם אתן דוגמה, אין לי שיערה אחת על הבטן והחזה , מצב כזה מראה שהטסטסטרון שלי לא במצב הכי טוב , נכון?

כך דוגמה מאחד שכתב כאן פעם גלעד היה פעם שמן מאוד ורזה והתקדם,
היה מגיע לא מוכן לתחרויות ולאט לאט התקדם
אין דבר העומד בפני הרצון איש יקר

פיתוח גוף לא מתחיל מתוצאות
אלא מיזה שאתה פשוט נהנה להתאמן ואז אתה כבר מתמכר לאימונים
ועם הזמן התוצאות מגיעות ואתה אפילו לא שם לב..

שטויות, הגוף יוצר הסתגלות פיזיולוגית למה שאתה עושה. תרים משקלים הולכים וגדלים באופן די סדיר והגוף שלך יסתגל הורמונלית, מכנית, ניורולוגית וכו' בהתאם למה שתעשה. זה לא מזל וזה לא נופל מהשמיים ואם לא אז "נדפקת". זה נוסחא פשוטה

אין דבר שאני מחכה לו יותר מהאימונים, איך שאני גומר את האימון האחרון שלי ואני צריך לנוח יומיים אני מתבאס.

אולי זו באמת סיבה מספקת ללכת להתאמן גם אם לא רואים את התוצאות הכי טובות שיש.

שוב, השמנה והדבר שאני מדבר זה לא קשור. שאתה רואה את גלעד רואים שהגוף שלו יכול להכיל שריר עצום, לעומת זאת הגוף שלי קטן

...
די פרדוקסלי מה שאתה אומר. גם גלעד לא נולד 140 קילו... (נראה לי :))

אחי, אני עד כיתה ח'-ט' הייתי שמנמן, לא עשיתי בנוגע לזה כלום.
אחרי שעליתי לכיתה י', גבהתי, התבגרתי, נהייתי קצת מעל הממוצע מבחינת מראה[לא רזה ולא שמן] וכולם אמרו לי שיש לי פוטנציאל ענק להיות "שרירן" אהבתי את המחמאות, נרשמתי לחדר כושר, התאמנתי קצת ועזבתי. לא התחברתי לתחום הזה בתור ילד קטן בן 15.
בגיל 16 וחצי חזרתי, התחלתי לאהוב את התחום והמשכתי להתאמן.
לאחר מכן, היה את החופש הגדול שבין כיתה יא' ליב', הלכתי לעבוד, וחודשיים שלמים לא הייתי במכון כושר, רציתי עוד שניה להרוג את עצמי...
מתי שנגמר החופש הגדול פשוט רצתי למכון כושר להרשם שוב, הרגשתי שאני מבזבז את החיים שלי סתם ככה בלי אימונים..
עכשיו אני בן עוד מעט 18, גובה 1.79[בלי נעליים :):):):)] שוקל 91.5 קילו
מבסוט רצח מאיך שאני נראה וזה עוד בזמן יחסית קצר.

ככה שעם הרבה כח רצון והשקעה אתה צגיע לכל מקום שתרצה.
"אין דבר העומד בפני הרצון"

בהצלחה.

אני לא שעיר בכללל.. זאת אומרת היתי שוקל עכשיו 70 קילו כן ? שטויות