ישראלבודי - משהו נחמד שמצאתי

זה היה חלק ממאמר שמצאתי אצל דוד שלי (המאמר היה בהולנדית), חבל רק שלא מצאתי את השאר
מהמאמר.

ניסתי לתרגם כמה שאני יכול, אבל אני מאמין שזה יקשר טוב לחלק מכם:

"מה זה פיתוח גוף, האם זה ספורט? אומנות? פיסול הגוף?
חלק יגידו שזאת אומנות בגלל בגלל היופי של התוצאה הסופית, חלק יגידו שזה
פיסול הגוף בגלל ששמים דגש על פרופורציות מדוייקות, וחלק יגידו שזה
ספורט בגלל הקושי וההקרבה שבזה.

לדעתי, פיתוח גוף זה ספורט, אומנות ופיסול הגוף, אבל ייחד עם זאת גם מחלה.
תישאלו כל מתחרה בכיר, כל מקצוען, הוא ייגיד לכם שפיתוח גוף זאת מחלה,
מחלה שמתמודדים איתה בכל מחיר, מחלה שצריך להקריב הרבה למען הצלחה.
אתם בטח אומרים אז אם זאת מחלה אז למה לי לעסוק בזה?
ובכן, לא כל מחלה היא לא טובה, קחו לדוגמא אהבה,
הרבה יגידו לכם שאהבה זאת מחלה קשה, שקשה להיפטר ממנה,
אבל מחלה הכרחית וחיונית לקיום חיים טובים יותר.
לפעמים צריך להקריב המון בשביל אהבה, להרגיש כאב,
אכזבה, צער, אבל בסופו של דבר, אם הכל מצליח,
אין דבר יותר טוב מזה, וככה זה בדיוק כמו בפיתוח גוף.
אין הרגשה יותר טובה מאשר לעמוד על הבמה,
ולהרגיש שלא כל מה שעשית במשך השנה היה ביזבוז.
שלא כל הזמן, הכסף והאנרגיה היה לשווא,
שאתה הוצאת את המקסימום שיכולת וששנה הבאה אתה תמתח
שוב פעם את גבול היכולת שלך למקסימום חדש עד
שתשיג את הגביע, וכאן המחלה בעצם מתחילה.

פיתוח גוף זה לא משחק ילדים (תלוי באיזו רמה, אני ארחיב זאת בהמשך)
פיתוח גוף זה מבחן עצמי, לראות עד כמה אתה מסוגל לקחת את עצמך,
זאת משימה שאסור לפרוש בה שקשה, זה סוג של חיים שבהם אסור לוותר.
חלק מכם יגידו שכל ההקרבה הזאת לא שווה, אבל אני בטוח
שאתם תחזרו בעצמכם לאחר שתעמדו על במה מול אלפי צופים, עם גביע ביד.
פיתוח גוף זה כמו החיים בפני עצמם, זאת לא חוכמה לפרוש שקשה,
צריך להצליח עד הסוף, ולא משנה אילו מכשולים עומדים בדרך."